סיון בסקין (נולדה ב-31 באוגוסט 1976) היא משוררת ומתורגמת ישראלית. נולדה בוילנה שבליטא. ב-28 באוגוסט 1990 עלתה לישראל. בתחילה גרה בקיבוץ עין כרמל, אחר כך בקריות ולבסוף בחיפה. למדה אמנות פלסטית ושירתה כמדריכה בממר"ם (תפקיד הדרכה). סיימה תואר ראשון בכלכלה וניהול בטכניון.
פירסמה תחילה שירים באתרי אינטרנט ובכתבי עת כמו "הו!" ו"הליקון". שיריה עוררו תגובות מעורבות: קיבלה שבחים ממבקרים ועורכי כתבי עת, אך גם ביקורת. הוויכוח התרכז, בין השאר, בשימוש שלה בחרוז ובמשקל במקום בחרוז החופשי המקובל.
בשנים 2006, 2021 יצאו כמה ספרים שלה. בין הבולטים: הספר הראשון "יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה" (2006), "מסעו של יונה" (2011) שכולל גם תרגומים של מרינה צבטייבה, ו"אחותי יהונתן" (2017). ב-2021 יצא ממואר שלה, "שבעה ימים אביב בשנה", שמגולל את קורותיה עד עלייתה לארץ. ספר זה נבחר כאחד מ-70 הספרים הטובים לשנת 2022 על ידי עיתון גדול.
בסקין מתרגמת רבות מרוסית, אנגלית, ליטאית ויידיש. בין המחברים שהיא תרגמה נמנים שמות בולטים בספרות הרוסית. היא גם עורכת ספרים שמתורגמים משפות אלה. יצירותיה התפרסמו בכתבי עת ובאנתולוגיות. על שיריה בוססו יצירות מוזיקליות והצגות, כמו האורטוריה "יונה בורח" (2008) וההצגה המוזיקלית "פנים האדם ורוד כמו דג מלוח" (2022).
כחלק מעיסוקה הציבורי, היא יושבת ראש עמותת "הו!", המוציאה לאור את כתב העת "הו!", ומשמשת כחברת מערכת. בשנים האחרונות שימשה גם בוועד הנאמנים של פרסי ספרות.
מאז 2002 מתגוררת בתל אביב. עובדת כמנתחת מערכות מידע פיננסיות. אם לשניים.
סיון בסקין נולדה ב-1976 בוילנה. ב-1990 עלתה עם משפחתה לישראל. גרה בקיבוץ עין כרמל ואז עברה לצפון ולחיפה. למדה אמנות. עבדה כמדריכה. הייתה סטודנטית לכלכלה בטכניון.
החלה לפרסם שירים באתרי אינטרנט ובכתבי עת. אנשים חלק אהבו את שיריה וחלק ביקרו אותם. היא כתבה שירים שלעתים משתמשים בחרוזים ובמשקל.
הוציאה כמה ספרי שירה. בין הספרים: ספר ראשון ב-2006 וספר זיכרונות ב-2021. ספר הזיכרונות זכה למקום ברשימת ספרים חשובים בשנת 2022.
סיון גם מתרגמת ספרים משפות שונות. היא עובדת גם כעורכת. שיריה שימשו להפקות מוזיקליות והצגות.
מתגוררת בתל אביב מאז 2002. עובדת עם מערכות מחשב של כספים. אם לשניים.
