סילביט (או סילבין) הוא אשלג, אשלגן כלורי, בצורתו הגבישית. נוסחתו הכימית KCl (אשלגן 52.4%, כלור 47.6%) והוא שייך למשפחת ההלידים.
סילביט דומה למינרל ההליט (מלח שולחן, NaCl) ובעל מבנה סריג קובייתי דומה. בגלל גודל שונה של אטומי האשלגן והנתרן, ההתמוססות ההדדית בין שני המוצקים מוגבלת. זה מקשה על הזיהוי; מבחן טעם יעיד שסילביט מר יותר מההליט. מבחן נוסף: חריטת הדוגמה בסכין, בהליט התוצר יהיה אבקה, בסילביט לא.
סילביט תואר לראשונה ב-1832 כמינרל אוופוריטי בהר וזוב ליד נאפולי. שמו ניתן על שם הכימאי סילביה דה לה בו (1614, 1672). המינרל מצוי במרבצי אוופוריטים יחד עם הליט, קלציט וגבס. בשל מסיסותו הגבוהה, סילביט משקע רק לאחר דרגות אידוי מאוד גבוהות, אחרי שקיעת ההליט, ולכן אינו נשמר בקלות בסלעים חשופים.
סילביט מהווה מקור חשוב של אשלגן לשימוש בדשנים ולתעשיות שונות, ולכן יש לו ערך כלכלי רב. מרבצי ססקצ'ואן בקנדה מספקים חלק ניכר מתוצרת האשלגן העולמית. בישראל מצוי כמות מועטה בהר סדום, ומימי ים המלח מספקים קרנליט, המרכיב העיקרי לאשלג שמופק במפעלי ים המלח.
סילביט (או סילבין) הוא סוג של מלח. מלח כאן פירושו חומר מוצק שמורכב מאטומים. נוסחתו היא KCl. זה אומר שהוא בנוי מאשלגן (יסוד כימי) וכלור (יסוד כימי). אשלג הוא השם לכלל המינרלים שמכילים אשלגן.
הסילביט נראה כגבישים. גביש הוא צורה קטנה וסדירה של מינרל. הסילביט מר יותר מהמלח הרגיל (הליט). אם מגרדים סכין על הליט ייצור אבקה, על סילביט הוא לא יתפורר.
מגלים סילביט במקומות שבהם מים התאדו הרבה זמן. הוא נמצא ביחד עם הליט, קלציט וגבס. סילביט חשוב כי ממנו לוקחים אשלגן. אשלגן זה חומר שמכניסים לדשנים כדי לעזור לצמחים לגדול.
יש מרבצים גדולים בקנדה, בססקצ'ואן. בישראל יש מעט בהר סדום. ממי ים המלח מפיקים קרנליט, שמשמש להפקת האשלג במפעלים.
תגובות גולשים