סין (אזור)

סין (בכתב סיני: 中國) היא ארץ בת אלפי שנים במזרח אסיה. זו אחת התרבויות העתיקות ביותר, עם מורשת כתובה רציפה. הכתב הסיני הוא צורת הכתב העתיקה ביותר שנמצאת בשימוש רציף. סין העתיקה תרמה המצאות חשובות כגון המצפן, הנייר, השטר, אבק השרפה והדפוס. חקר ההיסטוריה, השפות והתרבות הסינית נקרא סינולוגיה.

מלחמת האזרחים הסינית (1927, 1950) פיצלה את הארץ לשתי ישויות פוליטיות. הרפובליקה העממית של סין שלטה על השטח היבשתי. הרפובליקה של סין נשארה באי טאיוואן, ונודעת בראשיתו בשם טייוואן.

ההיסטוריה הכתובה של סין מתחילה בשושלות הקדומות. יש שושלת שיה (夏) שהייתה אולי אמיתית, אך נראתה מיתית עד שנמצאו ממצאים ארכאולוגיים כמו אלה בארליטוּאוּ. שושלת שאנג (商) ודאי התקיימה. לאחריה שלטה שושלת ג'ואו (周), שהובילה לתקופות כמו תקופת האביב והסתיו ותקופת המדינות הלוחמות.

האדם הקדום באזור כלול בהומו ארקטוס לפני מאות אלפי שנים. עם זאת רוב החוקרים מסכימים שהתושבים הנוכחיים הם צאצאי הומו סאפיינס שהגיעו מאפריקה מאוחר יותר. ישנן גולגולות וממצאים ארכאולוגיים שמצביעים על נוכחות מוקדמת, אך תיארוכם לעתים שנוי במחלוקת.

בשנת 221 לפנה"ס איחדה מדינת צ'ין את סין והקימה את שושלת צ'ין. המייסד צ'ין שי חואנג הטביע את המונח "קיסר" וסטנדרטיזציה של הכתב. אחריה שלטה שושלת האן (206 לפנה"ס, 220 לספירה). שושלונות חשובות נוספות כוללות את טאנג, סונג, יואן (המונגולים), מינג וצ'ינג. שושלת צ'ינג נפלה ב-1912, וסופה סימל את סיום שלטון הקיסרים בסין.

שנות ה-1800 היו קשות: התערבות אירופית, מלחמות האופיום, מרד טאיפינג ותוקפנות יפנית החלישו את השלטון הקיסרי. ב-1912 נוסדה הרפובליקה הסינית. אחרי שנים של מאבקים בין הלאומנים והקומוניסטים והלחימה נגד יפן, הכריז מאו דזה-דונג על הקמת הרפובליקה העממית של סין ב-1949.

מבחינה גאוגרפית סין רחבה ומגוונת. במערב יש הרים ורמות גבוהות, ובמזרח יש שפלה חקלאית צפופה. הנהרות המרכזיים הם היאנגצה (Yangtze) והנהר הצהוב. נהרות נוספים חשובים: האמור, נהר הפנינה (המנקז אזורים דרומיים), המקונג והברהמפוטרה. בצפון־מערב יש מדבריות כגון גובי וטקלה מקאן. מדבור וסערות חול החמירו בעשורים האחרונים. האקלים נע מקיצים חמים בצפון לחורפים קרים, ועד לאקלים טרופי באי היינאן.

החברה הסינית נשענת על מסורות ארוכות. במשך זמן רב הקונפוציאניזם היה אבן יסוד של הממשל והחינוך. ערכים כמו כבוד, לימוד ומבחנים השפיעו על מבנה החברה.

התרבות הסינית כוללת פילוסופיות שונות: קונפוציאניזם, דאואיזם ולגאליזם. במהלך המאה ה-20 הושפעו הסינים גם מרעיונות מערביים, והמדינה ניסתה לשלב מסורות עם שינויים מודרניים.

בסיני המנה מבוססת לעתים קרובות על פחמימתי כמו אורז או אטריות. מקלות אכילה (צ'ופסטיקס) משמשים לאכילה של מזון מוצק. כלי עבודה נפוצים הם הווק ששימש לבישול מהיר בחום גבוה. בארוחה סינית בתום הארוחה נהוג לשתות תה לא ממותק.

הכתב הסיני והקליגרפיה הם מרכזיים בתרבות. יש ספרות קלאסית גדולה, למשל ספר התמורות. בתקופות שונות צמחה שירה ועבודה היסטורית חשובה, כמו רשומות ההיסטוריון של סימה צ'יאן. באמנות מסורתית בולטות קדרות, כלי ברונזה, אופרה סינית וכלי נגינה מקומיים.

הקבוצה הגדולה ביותר היא בני ההאן, המהווים את רוב האוכלוסייה. הסין מכירה גם בכ-55 קבוצות אתניות נוספות. השפה הרשמית מבוססת על דיאלקט מנדריני הנקרא מנדרינית תקנית.

בודהיזם, דאואיזם וקונפוציאניזם הן שלוש מערכות מרכזיות שהשפיעו על התרבות. הן לעתים משלבות זו בזו במסגרת הדת העממית. לאורך דרך המשי יש גם נוכחות אסלאמית. כיום יש גם נוצרים קתולים ופרוטסטנטים בכמה אזורים.

הרפובליקה העממית של סין היא מדינה לאומנית, והמדינה מעודדת את החילוניות. יחד עם זאת מותר פולחן דתי אישי בפיקוח המדינה. בטאיוואן לא הוטלו איסורים דתיים כאלה, וכאן נותרו מסורות דתיות מרכזיות.

לעמים הסינים הישגים טכנולוגיים עתיקים רבים: נייר, דפוס, המצפן ואבק השרפה. אסטרונומים ומתמטיקאים סינים תרמו ידע מיוחד. במאה ה-17 החל פיגור ביחס לאירופה. מאז סוף המאה ה-20 השינויים הכלכליים קידמו את סין כמעצמה טכנולוגית וכלכלית. למרות זאת סין מוגדרת לעת עתה כמדינה מתפתחת.

סין היא מדינה גדולה במזרח אסיה. היא עתיקה מאוד ויש בה כתב ישן שנקרא הכתב הסיני. הסינים המציאו דברים חשובים כמו נייר, המצפן, אבק השרפה והדפוס.

במאה ה-20 התחילו בעיות פוליטיות. היום יש שתי ישויות שקושרות לשם סין. אחת שולטת על היבשת, והשנייה נמצאת באי טאיוואן.

פעם היו שם שושלות רבות. צ'ין איחדה את הארץ בשנת 221 לפני הספירה. אחריה באו האן, טאנג, סונג, יואן, מינג וצ'ינג. בסוף שושלת צ'ינג ב-1912 נגמרו הקיסרים.

חיים באזור זה של סין היו עוד לפני אלפי שנים. האדם הקדום והאדם המודרני חיו פה בזמנים שונים.

במערב יש הרים גבוהים. במזרח יש שדות לחקלאות. הנהרות החשובים הם היאנגצה והנהר הצהוב. בצפון־מערב יש מדבריות כמו גובי. האקלים שונה מאוד, קר בצפון וחם ולח בדרום.

בקור גדול השפיע הקונפוציאניזם על החינוך והכבוד במשפחה. הסינים אוהבים תה, ואוכלים לרוב אורז או אטריות. משתמשים במקלות אכילה ובווק לבישול.

הכתב חשוב מאוד. קליגרפיה היא ציור של האותיות, ונחשבת לאמנות. יש שירה וסיפורים קלאסיים שנקראו במשך שנים רבות.

הקבוצה הגדולה ביותר נקראת ההאן. יש גם קבוצות מיעוט רבות. השפה הרשמית מבוססת על הדיבור המנדריני.

בכמה אזורים יש בודהיזם, דאואיזם וקונפוציאניזם. לעתים אנשים משלבים אמונות אלה עם מסורות מקומיות.

בזמנים קדמונים המציאו בסין כלים רבים. היום יש סין חזקה בכלכלה ובטכנולוגיה, אחרי רפורמות במאה ה-20.