סלבדור דאלי

סלבדור דומנק פליפ ז'סינט דאלי אי דומנק (= סלבדור דאלי) נולד ב-11 במאי 1904 בפיגרס שבקטלוניה. הוא נחשב לאחד האמנים המרכזיים של המאה ה-20 והשפיע על ציור, פיסול, צילום וקולנוע.

דאלי היה סוריאליסט, תנועה אמנותית שהציגה תמונות כמו מחלום, עם דמיון מוזר ושברי מציאות. ביצירותיו בולט שילוב בין תיאורי חלום ביזאריים והשפעות מהאמנים של הרנסאנס וממחקרי זיגמונד פרויד, חוקר הנפש. דאלי פיתח שיטה שנקראה שיטה פראנואיאקטית-קריטית: דרך לעבודתו שבה הוא השתמש בדמיונות ובטעמו הפרטי כדי לחשוף רעיונות מהתת-מודע.

דאלי גדל במשפחה ממעמד בינוני. ב-1916 גילה את הציור המודרני בחופשה בקאדאקס, וב-1919 הציג בתערוכה הראשונה שלו. אמו מתה ב-1921; אביו נשא את אחותה לאישה, ומערכת היחסים המשפחתית היתה מורכבת.

בשנת 1922 עבר למדריד והתקבל לאקדמיה לאמנות. שם רכש לעצמו מראה אקסצנטרי והתחיל להתנסות בסגנונות שונים, כמו קוביזם ודאדא. הוא הפך לידיד של פדריקו גארסיה לורקה ולואיס בוניואל. ב-1926 סולק מהאקדמיה זמן קצר לפני הבחינות, אחרי אמירה כנגד המורים.

בשנת 1929 שיתף פעולה עם הבמאי לואיס בוניואל בסרט "כלב אנדלוסי". באותה שנה הכיר את גאלה, שהפכה למוזה ולאשתו. הוא הצטרף בקיץ 1929 לקבוצת הסוריאליסטים בפריז.

הסוריאליסטים קיבלו את השיטה הפראנואיאקטית-קריטית שלו, אך הקשר התערער בשלב מאוחר יותר. דאלי נודע בהתנהגות בימתית ואקסצנטרית, וביצירותיו אפשר לזהות גם השפעות מפיקאסו וממירו.

במהלך מלחמת העולם השנייה עברו דאלי וגאלה לארצות הברית. שם שהו כ-שמונה שנים. ב-1942 פרסם דאלי את זכרונותיו "החיים הסודיים של סלוואדור דאלי".

לאחר המלחמה חזר דאלי לקטלוניה. בחלק מהאמנים הוא עורר ביקורת כי בחר להמשיך ולהתגורר בספרד תחת שלטון פרנקו. דאלי הרחיב את תחומי עבודתו: הוא עבד בפיסול, עיצוב, תיאטרון, ופרויקטים ניסיוניים כמו בולטיזם (התזת דיו על נייר) והולוגרפיה.

הוא ייסד ובנה את תיאטרון-המוזיאון גאלה סלבדור דאלי בפיגרס. הפרויקט הזה היה מרכז חייו האמנותיים במשך שנים.

גאלה נפטרה ב-10 ביוני 1982. לאחר מותה דאלי איבד עניין בחיים. היו דיווחים על ניסיון לייבש את עצמו במודע. ב-1984 פרצה שרפה בטירתו; הוא חולץ וחזר לפיגרס. טענות נשמעו על זיופים של ציורים שיוחסו לו בשנותיו המאוחרות.

סלבדור דאלי נפטר מכשל בלב ב-23 בינואר 1989 בפיגרס. נקבר בקריפטה של תיאטרון-המוזיאון שלו. בשנת 2017 בוצעה בדיקת DNA כדי לבדוק טענת ירושה; אשה שטענה שהיא בתו לא נמצאה כהדאית.

עמדותיו המדיניות של דאלי היו מסובכות. בצעירותו תמך לזמן קצר באנרכיזם ובקומוניזם, אך חלק מההצהרות היו מעין תרגיל להלם. במהלך שנות השלושים ומאוחר יותר החל להתקרב לשלטון פרנסיסקו פרנקו. התקרבות זו עוררה ביקורת רבה, ובשל כך חלק מעמיתיו בסוריאליזם ניתקו איתו קשר. דאלי עצמו אמר משפטים שמצביעים על אדישות כלפי האנושות, כל עוד הוא יכול להישאר במעמד מובחן.

דאלי יצר יותר מ-1,500 ציורים, בנוסף לפיסול, איורים, ליתוגרפיות, תלבושות ותפאורות ותכניות קולנועיות. הוא עבד במגוון סגנונות, מקלאסי ועד אוונגרדי, ולעתים שילב סגנונות באותה יצירה.

האוסף הגדול ביותר של עבודותיו נמצא בתיאטרון-מוזיאון בפיגרס. אוספים בולטים נוספים נמצאים בסנט פטרסבורג, קליפורניה ובפריז.

בשנים 1967, 1968 צייר סדרה בת 25 ציורים בשם "העלייה". הסדרה הוזמנה על ידי מדינת ישראל לחגיגות העצמאות של 1968. הציורים עוסקים בישראל, ציונות ויהדות, ומציגים סמלים ואישים כגון מגן דוד, הכותל, דוד בן-גוריון ומשה שרת. ב-1982 יצר פסל בשם "המנורה" שהוצב בנמל התעופה בן-גוריון. יצירות של דאלי גם מוצגות במוזיאון ראלי בקיסריה.

סלבדור דאלי נולד ב-11 במאי 1904 בעיר פיגרס שבספרד. הוא היה אמן מפורסם שצייר תמונות מוזרות כמו חלום.

כשהיה צעיר למד ציור. הוא אהב להיראות מוזר ולהתלבש באופן מיוחד. כבר בגיל צעיר הציג את ציוריו והתחיל להתנסות בסגנונות שונים.

בשנת 1929 עבד עם הבמאי לואיס בוניואל על סרט קצר. באותה שנה הכיר את גאלה, שאחר כך הפכה לאשתו ולמוזה שלו. הם עבדו וחיו יחד שנים רבות. בזמן המלחמה דאלי ועצתו עברו לארצות הברית לזמן מה.

אחרי המלחמה חזר דאלי לספרד. הוא בנה את תיאטרון-המוזיאון שלו בפיגרס, שם שמורים הרבה מציוריו.

גאלה מתה ב-1982. דאלי עצב הרבה אחר כך. הוא מת ב-23 בינואר 1989, ונקבר בתיאטרון-המוזיאון שלו.

דעותיו הפוליטיות היו מסובכות. חלק מהאמנים לא אהבו שהוא גר ונשאר בספרד בזמן המשטר של פרנקו.

דאלי יצר המון עבודות: מעל 1,500 ציורים ועוד פסלים ותלבושות ותפאורות.

בשנים 1967, 1968 צייר סדרת ציורים בשם "העלייה" עבור מדינת ישראל. ב-1982 יצר פסל בשם "המנורה" שהוצב בנמל התעופה בן-גוריון. יש גם עבודות שלו במוזיאון ראלי בקיסריה.