סמריום

סמריום (Samarium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים, סימולו Sm ומספרו האטומי 62. הלנתנידים הם קבוצה של יסודות דומים שנמצאים יחד בטבלה המחזורית. סמריום נמנה עם ה"יסודות היחידים" (rare earth), כלומר הוא מפוזר בדלילות ולא באמת נדיר, ולכן יקר להפקה.

סמריום הוא מתכת לבנה-כסופה עם ברק מתכתי. היא עמידה יחסית בפני קורוזיה (תהליך של חלודה או שיתוך עם הסביבה). מתכת זו יכולה להידלק בטמפרטורה של כ-150 מעלות צלזיוס.

אין פירוט בשורות הראשוניות לגבי שימושים ספציפיים, אך סמריום מוזכר בדרך כלל בהקשרים תעשייתיים ובמגנטים של לנתנידים.

היסוד זוהה לראשונה ב-1853 בניתוח ספקטרוסקופי; ניתוח ספקטרוסקופי הוא שיטה שבודקת אור כדי למצוא אילו יסודות יש בדוגמה. בדיקה זו נעשתה על תערובת שנקראה דידמיום. סמריום בודד לראשונה ממינרל בשם סמרסקיט ב-1879 על ידי פול אמיל לקוק.

בצורתו החופשית סמריום לא נמצא בטבע. הוא מופיע במינרלים כמו מונזיט, בסטנסיט וסמרסקיט. מקורות מסחריים חשובים הם מונזיט (שבו יש כ-2.8% סמריום) ובסטנסיט. את הסמריום מבודדים בדרך כלל על ידי אלקטרוליזה של תערובת מותכת של SmCl3 עם NaCl או CaCl2; אלקטרוליזה היא שימוש בחשמל כדי להפריד יסודות. בתהליך זה מתקבל כלור כתוצר לוואי. אפשר גם לבודד סמריום באמצעות חילוף יונים, שיטה כימית להפרדת יסודות.

לסמריום רעילות נמוכה, אך מנגנוני הרעילות אינם מובנים במלואם. אין לו תפקיד ביולוגי ידוע, אם כי יש תיעוד שהוא עלול להאיץ מטאבוליזם (מערכת הפעילות הכימית של הגוף).

סמריום (Sm) הוא יסוד כימי. מספרו האטומי הוא 62. יסוד כימי הוא חומר שבונה חומרים אחרים.

סמריום הוא מתכת לבנה-כסופה ומבריקה. היא עמידה יחסית בפני חלודה. היא עלולה להידלק בטמפרטורה של כ-150 מעלות צלזיוס.

אין פירוט מפורש על שימושים בטקסט המקורי.

היסוד זוהה בפעם הראשונה ב-1853 בשיטה שבודקת אור. הוא הופרד ממינרל בשם סמרסקיט ב-1879 על ידי כימאי צרפתי.

סמריום לא נמצא בטבע בצורת מתכת חופשית. הוא נמצא בתוך מינרלים כמו מונזיט ובסטנסיט. מונזיט מכיל בערך 2.8% סמריום. כדי לקבל את המתכת משתמשים בחשמל כדי להפריד אותה מחומרים אחרים. בתהליך זה מופיע כלור כתוצר לוואי.

לסמריום רעילות נמוכה. אין לו תפקיד בגוף האדם. הוא עלול להשפיע על קצב המטבוליזם, כלומר על קצב הפעילות של הגוף.