סנטה מריה דלה ויטוריה ("מריה של הניצחון") היא כנסייה קתולית בצפון העיר העתיקה של רומא.
הבנייה החלה ב-1605 בסגנון הבארוק, סגנון אמנות מפואר ומלא תנועה וקישוטים. העבודה התחילה בחסותו של הקרדינל בורגזה. האדריכל הראשי היה קרלו מדרנו, והחזית עוצבה על ידי ג'ובאני בטיסטה סוריו.
הכנסייה הוקדשה בתחילה לפאולוס והייתה מיועדת לכרמליטים, סדרה של נזירים ונזירות. אחרי ניצחון הקתולים בקרב ההר הלבן (1620) הוקדשה לכבוד מרים, אם ישו.
הכנסייה ברחוב ויה 20 בספטמבר ידועה במיוחד בזכות פסל האקסטזה של תרזה הקדושה, יצירת ברניני. הפסל משחזר תיאור מתרסה מאווילה על מפגש עם מלאך, שם היא תיארה נגיעה בליבה עם חוויה של כאב ועונג. ברניני באמצעות הפסל הדגיש שלא ניתן להפריד באופן ברור בין החוויה הרוחנית והחוויה הגופנית, רעיון דתי מרכזי בקטוליות.
סנטה מריה דלה ויטוריה היא כנסייה קטנה ברומא.
התחילו לבנות אותה ב-1605 בסגנון בארוק. בארוק הוא סגנון בנייה מפואר עם הרבה קישוטים.
בהתחלה היא הוקדשה לפאולוס ונועדה לנזירים שנקראים כרמליטים. אחרי קרב ב-1620 קישרו אותה לשם מרים, אמו של ישו.
בכנסייה יש פסל מפורסם של ברניני. הפסל מראה תרזה הקדושה במפגש חזק עם מלאך. הפסל משך מבקרים ותיירים רבים.
הכנסייה מוזכרת ברומן מלאכים ושדים של דן בראון, אם כי המחבר הזיז את מיקום הכנסייה בספר.
תגובות גולשים