פעילות גופנית ברומא הייתה נחלת מעטים: אנשי מקצוע ושבויי מלחמה. הספורט הרומי התאפיין בנוקשות, שעשוע, תועלתיות ופוליטיזציה. שני אירועים מרכזיים ריתקו את ההמונים: מרוצי מרכבות ו"שעשועי הדם" של גלדיאטורים. אלה שירתו מטרה פוליטית וחברתית, הרגעת ההמון ועידוד נאמנות למדינה. השפעות יווניות נגעו בעיקר לאצולה.
ברומא לא היו גימנסיונים כחלק מחינוך רשמי. גימנסיון, מרכז אימון ספורטיבי יווני. גם לא היו תחרויות חובבניות רחבות כמו ביוון. ברומא התרגול נועד להכין לגיוס ולחימה, ולא לשאיפה ליופי והרמוניה. הרומאים ראו בפעילות שימושית ופחות כפילוסופיה מדעית.
שורשי המשחקים הרומיים מגיעים מהאטרוסקים, שכללו מרוצי מרכבות, היאבקות ואגרוף. קרבות גלדיאטורים התפתחו מטקסי קבורה אתרוסקיים.
האדון המשפחתי היה אחראי על חינוך הנער. האימונים צבאוּתיים התקיימו ב"רחבת מארס" (campus martius). נער בן 17 קיבל את ה-toga virilis והתגייס לצבא. הפעילות הגופנית לרוב נחשבה "מחוץ לשער", לא חלק מרכזי מהחיים האזרחיים.
קיסרים יזמו משחקים רבים כדי לזכות בתמיכת העם ולהנציח את שמם. המשחקים הגדולים משכו קהל אדיר וביססו את עוצמת השלטון באמצעות "לחם ושעשועים".
כיבושים הביאו לאימוץ חלקי של משחקים הלניסטיים. באוגוסטוס ובתקופות מאוחרות יותר הוחדרו גימנסיונים ובתי מרחץ בסגנון יווני, אך השתרשותם נשארה מוגבלת, בעיקר בקרב האליטה.
אוגוסטוס חיזק את הקשר עם התרבות ההלניסטית. הוא החיה משחקים הלניים, ייסד "משחקי טרויה" וטיפח מתקנים ספורטיביים כמו גימנסיונים ומרחצאות.
הורדוס, בנו של אנטיפטרוס, קידם ספורט ביהודה כדי להשתלב במדיניות הרומית. בתקופתו נבנו ערים בסגנון פוליס הלניסטי עם סטדיונים, היפודרומים, תיאטראות ואמפיתיאטראות.
הורדוס ארגן משחקים מפוארים בירושלים ובקיסריה. בירושלים נמנעו קרבות גלדיאטורים למען רגשות תושבים יהודים, ובמקום זאת נערכו קרבות חיות. בקיסריה התקיימו גם קרבות גלדיאטורים, והוענקו פרסים גם למקום השני והשלישי.
הורדוס השקיע כספים בהחייאת המשחקים האולימפיים. ב-8 לפנה"ס הוא זכה לתואר אגונוטט כמעורב בארגון המשחקים.
מרוצי המרכבות התקיימו בקירקוסים, המפורסם שבהם Circus Maximus. מסלול הוקף ב-Spina, שדרה מרכזית עם פסלים ואובליסקים. הנהגים (אווהבים) היו לעיתים עבדים ומשוחררים. הופיעו אגודות צבעוניות (אדום, לבן, ירוק, כחול) ותופעת ההימורים התפתחה.
גלדיאטורים היו לוחמים שהתאמנו בבתי-ספר מיוחדים ונלחמו בזירות אמפי-תיאטרון כמו הקולוסיאום. האירועים כללו גם קרבות חיות והצגות ימיות בזירה מוצפת.
שחייה הייתה נפוצה הודות לבריכות ציבוריות ופרטיות. משחקי כדור התקיימו בחדרי מרחצאות, והיו סוגים שונים של משחקים וקפיצות חישוק.
לאחר החורבן חלה התגברות של עיור והתחזקות השפעות הלניסטיות. חז"ל מזכירים שחייה, היאבקות, משחקי כדור ועיסויים. יש עדויות להתאמת המנהגים ההלניים לתרבות המקומית.
ברומא העתיקה היו כמה ספורטאים בלבד. הספורט היה לעתים שעשוע ולרוב שימושי. שני דברים שכולם אהבו היו מרוצי מרכבות וקרבות בזירה.
ביוון היו גימנסיונים - בתי ספר ספורט. ברומא לא היו כאלה לכל הילדים. רומא התמקדה בהכנה לצבא.
מרוצי המרכבות התקיימו בקירקוס גדול, Circus Maximus. מסלול במרכזו היה "ספינה" עם פסלים. היו קבוצות בצבעים: אדום, לבן, ירוק וכחול. אנשים הימרו על המנצחים.
גלדיאטורים הם לוחמים שאימנו אותם להילחם בזירה. הם התאמנו בבתי-ספר מיוחדים. הקרבות נערכו באמפיתיאטרון גדול, כמו הקולוסיאום.
הורדוס בנה באזורים ששלט בהם מבנים למשחקים: סטדיון, היפודרום, תיאטרון ואמפיתיאטרון. בירושלים נמנעו קרבות גלדיאטורים כדי לא להעליב את המקומיים.
בזמן המשנה היו בריכות שחייה ומקצועות כמו היאבקות ומשחקים בכדור. חכמים כתבו על זה והזהירו מפני סכנות במים.
תגובות גולשים