ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של הקבלה (תורת המיסטיקה היהודית). רובו מובא כדרשות המיוחסות לרבי שמעון בר יוחאי, תנא מהמאה השנייה, ולחבורתו. רוב הטקסט כתוב בארמית ומחולק לפי פרשיות השבוע, עם תוספות מאוחרות בשם "רעיא מהימנא" ו"תיקוני הזוהר".

הזוהר כולל מדרשים (דרשות פרשניות) על התורה בשפה ארמית. לצד הדרשות מופיעות אזכורים של ספרים קדומים שלא שרדו. חלק מהחומר משולב עם דברי פרשנים כמו רש"י ורמב"ן, והחיבור מכיל גם קטעים שמקורם בבית מדרש של מקובלים ספרדיים.

בזוהר יש אף קטעים הנקראים "אידרות". אלה אספות מיוחדות שבהן כל החבורה מתכנסת במקום אחד, ולא דרשות של שניים או שלושה בלבד.

חלק תיאורי נוסף עוסק ב'היכלות', תיאורים של שבעה היכלות בגן עדן ושבעה מדורים של ענישה. מופיעות דמויות צדיקים נסתרים, כמו רב ייבא סבא והינוקא, שעוסקים ברוחניות ובשאלות נשמה וגלגולים.

"רעיא מהימנא" ו"תיקוני הזוהר" נחשבים לחיבורים מאוחרים יותר. ה"רעיא מהימנא" משולב בגוף הזוהר, ו"תיקוני הזוהר" הוא אוסף של שבעים דרשות על פסוק הבריאה.

הזוהר מדבר על עולמות עליונים שמשפיעים על העולם. הוא משתמש בשפה סמבולית. מושגי יסוד הם הזכר והנקבה העליוניים, והשכינה (הנוכחות האלוהית). איחוד בין הקטבים הללו נתפס כתיקון עליון. קיימת גם התייחסות ל"סטרא אחרא", כוחות החשכה. הזוהר מדגיש איזון בין חסד ודין, וטוען שמעשיהם של בני אדם (מצוות) משפיעים על המצב העליון. זו גישה תאורגית, מעשים רוחניים משנים את סדרי העליונות.

שאלת מחברו ותאריך הכתיבה עוררה מחלוקות. המסורת ייחסה את הזוהר לרש"ב"י, אך מרבית החוקרים המודרניים משייכים את רובן למאה ה-13 ולרבי משה די לאון או לחבורתו. יש עדויות וכתבי יד שונים, והוויכוח נמשך בקרב חוקרים ומקובלים.

הזוהר עורר מחלוקות ותמיכה גם יחד. היו מתנגדים מפלגים שונים, כולל חלק מהממסד הרבני ותנועות כגון הדרדעים בתימן. המבקרים טענו נגד קדמותו ותכניו של הספר.

מאז הופעתו נכתבו פירושים רבים. מהמפורסמים נמנים מנחם רקנאטי בתחילת הדרך, ומאוחר יותר פירושים בהשפעת האר"י (יצחק לוריא). במאה ה-20 נוצר תרגום הסולם של יהודה לייב אשלג, ופירוש עממי של דניאל פריש.

פרויקט מחקרי של רונית מרוז עוסק בכתבי היד ומבסס מהדורה מדעית. מהדורה מדעית חשובה בגרסת דניאל מט (מהדורת פריצקר) תורגמה לאנגלית ב-12 כרכים והושלמה ב-2017.

הזוהר תורגם משפתו הארמית לשפות רבות, ביניהן עברית, אנגלית, צרפתית ושפות נוספות. בין התרגומים העבריים הבולטים: "הסולם" של אשלג ותרגומים חלקיים אחרים.

הזוהר הוא הספר המרכזי של הקבלה. קבלה היא המיסטיקה היהודית, یعنی מחשבות על האל והעולם.

הרבה בזוהר כתוב בארמית. יש בו דרשות על פרשות השבוע. חלקים נוספים נקראים "רעיא מהימנא" ו"תיקוני זוהר".

"אידרה" היא מפגש גדול שבו כל החבורה מתכנסת ומדברת יחד.

יש תיאורים של שמיים ונשמות. גם מוסר השכל על צדיקים שנראים פשוטים אך חכמים.

הזוהר מדבר על עולמות עליונים. הוא משתמש בסמלים וקורא לאיחוד בין זכר לנקבה עליוניים. השכינה היא הנוכחות האלוהית. יש כוחות טובים וכוחות רעים. מעשי אנשים משפיעים על העולמות העליונים.

המסורת אומרת שרבי שמעון בר יוחאי כתב את הזוהר. חוקרים רבים סבורים שהוא נכתב במאה ה-13 על ידי רבי משה די לאון או חבורה סביבו.

לא כולם הסכימו עם הזוהר. היו רבנים ותנועות שדחו אותו.

הזוהר תורגם לשפות רבות. מהדורה מדעית גדולה הושלמה ותרגום אנגלי גדול על שם משפחת פריצקר יצא ב-2017.