הספרות הבבליות היו בסיס שיטת הספירה של הבבלים. הן נכתבו בכתב יתדות, כלומר סימנים בצורת יתד, על לוחות חרסית שנחממו והתקשו ושמרו על הכתבים עד היום.
השיטה התבססה על בסיס 60. זהו שיטת "ערכי מיקום", ערכה של ספרה נקבע לא רק לפי הצורה שלה, אלא גם לפי המיקום שלה במספר.
במקום להמציא 60 סימנים שונים, השתמשו בבבלים בשני סימנים בלבד: אחד ליחידות (1) ואחד לעשרות (10). כך ייצגו כל מספר בין 1 ל-59 על ידי חזרה ושילוב של הסימנים האלה.
סימן מיוחד לאפס הוכנס רק מאוחר יותר. קודם לכן השאירו רווח באמצע כדי להראות אפס, ובמקרים אחרים ההקשר עזר להבין זאת.
יש כמה השערות מדוע נבחר דווקא בסיס 60. אחת אומרת שזה קשור לחלוקה של השנה ל־360 ימים. אחרת מצביעה על כך ש־60 מתחלק בקלות במספרים קטנים כמו 2, 3, 4, 5 ו־6. יש גם השערה שהמערכת נולדה מאיחוד של שתי שיטות שונות.
לשיטה הבבלית יש הדים עד ימינו: שעה כוללת 60 דקות, כל דקה כוללת 60 שניות, וסיבוב שלם מונה 360 מעלות.
הבבלים כתבו מספרים על לוחות חרסית. הם כתבו בכתב יתדות. זה סימנים קטנים בצורת יתד.
השיטה שלהם נקראת בסיס 60. זה אומר שהם חשבו בקבוצות של 60. כל ספרה קיבלה גם ערך לפי המקום שלה.
הם השתמשו בשני סימנים בלבד: אחד עבור 1 ואחד עבור 10. בעזרת השילוב שלהם כתבו מספרים מ-1 עד 59.
סימן לאפס הוסף מאוחר יותר. לפני כן השאירו רווח כדי להראות אפס.
אולי בחרו ב-60 כי הוא מתחלק בקלות במספרים קטנים. אולי זה קשור גם ל־360 ימים שנה. היום יש לנו 60 דקות בשעה ו־360 מעלות בעיגול.
תגובות גולשים