ספרות השואה

ספרות השואה היא כלל היצירות שמתארות את השמדת היהודים בידי הנאצים, בעיקר בשנים 1939, 1945.

יומנים שנכתבו תוך כדי השואה הם עדויות חשובות. יומן הוא כתב־יום אישי, שבו הכותב רושם חוויות ומחשבות. היומנים נוגעים ישירות במציאות הקשה, והיו לעתים כלי ביטוי מרכזי כשהחופש לצאת להגיד דברים היה מוגבל. הם שימשו גם פורקן רגשי והם היום תעודות היסטוריות על חיי הקורבנות.

ספרי יזכור הם אסופות זיכרונות שנועדו להנציח קהילות שנהרסו. הספרים האלה החלו לצאת כבר בשנות הארבעים, תחילה בניו יורק ובשפה היידית, על ידי ארגוני יוצאי קהילות. לאחר קום מדינת ישראל רוב הספרים התפרסמו בישראל ובעברית. רוב ספרי היזכור מוקדו בקהילות מזרח אירופה, וברובם הופיעו בין אמצע שנות החמישים לאמצע שנות השבעים.

ניצולים רבים כתבו זיכרונותיהם. עד שנת 2006 הודפסו בישראל אלפי ספרי זיכרונות של ניצולים. הגלים של פרסום זיכרונות השתנו עם הזמן: ראשית יצאו זיכרונות לוחמי גטאות ופרטיזנים, ואחר כך פרסומים נוספים בעקבות אירועים ציבוריים כמו משפט אייכמן ומלחמת יום הכיפורים. הוצאות ציבוריות כמו יד ושם ובית לוחמי הגטאות עסקו בפרסום, וכמו כן יצאו ספרים בהוצאה עצמית. גם בקהילות יהודיות בגולה מופיעים ספרי זיכרונות.

פרוזה עוסקת בחוויות השואה בצורות שונות. יש ספרים שמתמודדים עם ההרס, עם תחושות האשמה, והעם־והפרט אחרי המלחמה.

הסיפורים הקצרים מצטמצמים ברגעים ובדמויות, ומאפשרים תיאורי מצבים אישיים.

השירה על השואה מבטאת רגשות וזיכרונות בקיצוניות לשונית, ולעתים משמשת הנצחה אישית וקולקטיבית.

המחזות והאופרות בוחנים את המשמעויות המוסריות והחברתיות של התקופה.

בגרמניה החלה לאט הכתיבה על האימפקט של המשטר, האנטישמיות והשואה. קבוצות סופרים כמו קבוצה 47 כתבו על חורבן ואובדן המוסר. כותבים בולטים שהעלו נושאים אלה כוללים את היינריך בל וגינטר גראס. עם השנים נוצרו זוויות שונות: חלק סופר על חורבן וחלק תיאר חוויות עקירה והגירה. גם התגלו שערוריות, כמו ספר שהתברר כמזויף, שגרמו לויכוחים על אמינות זכרונות.

הספרות הפולנית שלאחר המלחמה עסקה רבות בשואה ובשאלות שנבעו ממנה. מספר יצירות מרכזיות בפולנית טרם תורגמו, ויש גם תרגומים בולטים לשפות אחרות.

ספרי עיון על השואה התחילו להתפרסם כבר סמוך לסיום המלחמה. הם עוסקים בחקר האירועים ובהבנת ההיסטוריה וההשלכות שלה.

ספרות השואה היא קבוצת ספרים שעוסקים בזמן קשה בשם השואה. זו תקופה בין 1939 ל-1945 שבה ניסו הנאצים להרוג יהודים רבים.

יומן הוא קובץ כתיבה של אדם על מה שקרה לו. יומנים שכתבו בזמן השואה נותנים תמונות ישירות מחיי האנשים. הם עוזרים לנו לזכור וללמוד על מה שעבר עליהם.

ספרי יזכור נכתבו על ידי קבוצות אנשים להנציח ערים ועיירות שנעלמו. בראשית הופיעו בניו יורק ביידיש. אחר כך יצאו רבים בישראל בעברית.

ניצולים רבים כתבו על מה שהם חוו. ספרים כאלה יצאו לרבים, ובישראל יצאו אלפי ספרי זיכרונות.

יש גם ספרי סיפורת, שירים, מחזות ואופרות שעוסקים בשואה. העבודות האלה מדברות על רגשות וחוויות של אנשים.

בגרמניה ובפולין כתבו אחרי המלחמה ספרים על מה שקרה. חלק מהכותבים הביעו אשמה, חלק כתבו על עקירה ועל חזרה לחיים. היו גם ויכוחים סביב זכרון האירועים.

יש ספרים שמסבירים ומחקרים שעוזרים להבין את מה שאירע בשואה.