בניית ספרייה גנומית היא שיטה למפות את ה-DNA של אורגניזם כדי למצוא גן ספציפי.
ראשית חותכים את כל הגנום באנזימי הגבלה. אנזימי הגבלה הם חלבונים שמחתכים DNA במקומות מסוימים. מקטעי ה-DNA שמתקבלים מדביקים (ליגציה) לנשאים כמו פלסמידים או בקטריופאג'ים. לפני כן מסירים מהנשאים גנים פתוגניים. את הנשאים חותכים באותם אנזימי הגבלה כדי שתהיה התאמה לחיבור.
לנשאים מוסיפים גם גן בורר, שהוא גן שמאפשר לבחור רק את התאים שקיבלו את ה-DNA. את הנשאים האלה מחדירים לחיידקים בתהליך שנקרא טרנספורמציה. החיידקים נזרעים על מצע בררני, והמושבות שגדלות מייצגות מקטעים מתוך הגנום. כל מושבה מייצגת מקטע אחד, ואוסף המושבות הוא הספרייה הגנומית שמייצגת את כל הגנום.
סוג נוסף הוא ספריית cDNA. היא מבוססת על mRNA, העתק של גנים שמופק מרקמה פעילה. את ה-mRNA מעתיקים חזרה ל-DNA בעזרת האנזים Reverse Transcriptase (משעתק הפוך). מקטעי ה-DNA האלה מוכנסים לחיידקים כמו קודם. בספריית cDNA יש רק את הרצף המקודד של הגנים, כלומר את החלקים שמקודדים לחלבון. בספרייה הזו חסרים אזורי בקרה והאינטרונים, חלקים שאינם מקודדים.
ספרייה גנומית היא אוסף של חתיכות DNA שמוחזקות בחיידקים. כך אפשר למצוא גן ספציפי.
מראש חותכים את ה-DNA בעזרת אנזימים. אנזימים אלה הם כמו מספריים קטנים שמחלקים את ה-DNA לחתיכות. מחברים כל חתיכה לנשאים קטנים כמו פלסמיד. הנשאים נכנסים לחיידקים.
יש גם גן בורר. זהו גן שעוזר לבחור רק את החיידקים שקיבלו חתיכה של DNA. כל חיידק שגדל על המצע נותן מושבה. כל מושבה מייצגת חתיכת DNA אחת מתוך הגנום.
ספריית cDNA שונה. היא נבנית מ-mRNA. mRNA הוא העתק של גן שנשלח כדי להכין חלבון. את ה-mRNA הופכים ל-DNA בעזרת משעתק הפוך. בספריית cDNA יש רק את החלקים שמקודדים לחלבון. שם אין אינטרונים, החלקים שלא מקודדים.
תגובות גולשים