סרגון מאכד

סרגון מאכד, שנקרא גם סרגון הגדול (אכדית: šarru-kin, המאה ה־24, 23 לפנה"ס), ייסד את האימפריה האכדית. אימפריה = מדינה גדולה ששלטה בהרבה ערים. שלטונו התפרש על כל מסופוטמיה ועל שטחים נוספים, והוא נודע כמצביא ומייסד עיר הבירה אכד.

המידע הישיר מתקופת סרגון מוגבל. רוב הכתבים שנשמרו הם העתקים שנמצאו בשושן (בירת עילם) מתקופות מאוחרות יותר. הממצאים האלה מראים שסרגון ופרשנותו שרדו בהיסטוריה הרבה זמן אחרי מותו.

העלייה לשלטון מתוארת באגדות שונות ובלתי־תואמות. בסיפור אחד, המכונה "לידת סרגון", אימו כוהנת (אישה דתית) הניחה אותו בסלסלה על נהר הפרת. גנן מצא אותו וגידל אותו. האלה אשתר אהבה אותו ועזרה לו לעלות לשלטון. סיפור אחר מצייר אותו כשר המשקים (אחראי על משקאות) בחצר כיש, שהמלך ניסה להרוג אותו, והאלה אשתר הצילה אותו. ברשימת המלכים השומרית הוא מופיע כבנו של גנן וכמייסד אכד.

לאחר שהפך לשליט בכיש, סרגון הקים את העיר אכד והעביר אליה את מרכז השלטון. הוא בנה צבא גדול ומילא אותו בכוח ובביזה. הניצחון המרכזי שלו היה כיבוש שומר (דרום מסופוטמיה). לפניו שלט לוגלזגיסי, שאיחד את ערי שומר. כיבוש זה הפך את סרגון לשליט מרכזהּ של מסופוטמיה.

סרגון הרחיב את גבולות האימפריה עד לעילם במזרח ולאבלה במערב. נתיבי מסחר ארוכים חיזקו את עושרו. כדי לשלוט מרכזית, מינה סרגון מושלים אכדים בערים השומריות. צעד זה עזר להפצת השפה האכדית (שפה שמית עתיקה) ולשילוב התרבות השומרית והאכדית.

מינוי בולט היה של בתו אנהדואנה (אשת דת מובילה), שהפכה לכוהנת אל הירח סין בעיר אור.

לפי רשימות מלכים מאוחרות שלט כ־55, 56 שנים. אחרי מותו עלו לשלטון בניו רימוש ומנישתוסו, ובדורות הבאים בלט נכדו נרם־סין.

למרות שהאימפריה האכדית התקיימה פרק זמן מוגבל, דמותו של סרגון הפכה לאגדה. שמו שימש השראה למלכים רבים. שני מלכים אשורים קראו לעצמם סרגון כדי להידמות אליו. השפה והתרבות האכדית התפשטו והמשיכו להשפיע עד התקופה ההלניסטית.

השמך האכדי šarru-kin משמעו "המלך האמיתי". סרגון כנראה בחר בשם זה כדי לחזק את לגיטימיות שלטונו, למרות מוצאו הפשוט. לעתים טועים וקוראים לו "סרגון הראשון" בגלל בלבול עם סרגון השני, מלך אשור מאוחר יותר.

סרגון מאכד חי לפני אולי 4,400 שנים. הוא הקים את האימפריה האכדית. אימפריה = מדינה מאוד גדולה שמנהלת ערים רבות.

יש סיפורים שונים על ראשית חייו. באגדה אחת אימו, שהייתה כוהנת = אישה שעובדת במקדש, שמתה ושהניחה אותו בסלסלה על הנהר. גנן מצא את התינוק וגידל אותו. האלה אשתר אהבה אותו ועזרה לו.

סיפור אחר מספר שהוא היה שר המשקים = איש שאחראי על המשקאות בארמון, ושיש מלך שניסה לפגוע בו. המיתוס לא ברור ויש רק חלקים שמורים.

סרגון הקים את העיר אכד והעביר אליה את מרכז הממלכה. הוא נלחם וכבש את שומר = אזור בדרום מסופוטמיה. הוא ניצח את המלך לוגלזגיסי ואיחד את האזור.

הוא הרחיב את הארץ שלו רחוק מזרח וממערב. הוא מינה נָצִים (מושלים) אכדים בערים כדי לשלוט טוב יותר. הדבר גרם לשפה האכדית להתפשט.

בתו אנהדואנה קיבלה תפקיד דתי חשוב בעיר אור. זה היה בולט כי היא הייתה אישיות דתית ומשפיעה.

לפי רשימות עתיקות שלט כ־55 שנים. אחרי מותו שלטו בניו.

דמותו של סרגון הפכה לאגדה. מלכים מאוחרים קראו לעצמם בשמו כדי להידמות אליו. שמו האכדי šarru-kin פירושו "המלך האמיתי".

אלה הן העובדות החשובות על סרגון. הוא היה מייסד אימפריה, מנהיג צבאי, ואדם שהשפעתו נמשכה זמן רב.