עבד עברי

עבד עברי הוא יהודי שנמכר לעבדות. יש שתי סיבות עיקריות למכירה: יהודי שנגזל ולא יכול להשיב את הגנבה נמכר בידי בית דין, ויהודי שנקלע לידי עוני ומוכר את עצמו כדי להתקיים. מוכר עצמו יכול להימכר גם לגוי (לא יהודי), אבל דיני שני המקרים אינם זהים תמיד.

המכירה יכולה להתבצע בכסף או בשטר שבו נרשם שמו של העבד. המכירה צריכה להיעשות בצנעה כדי לא לבייש את העבד. דיני העבד נקשרים לשנת היובל (חגים כל חמישים שנה): כאשר דיני היובל אינם נוהגים, דיני העבד העברי אינם חלים בפועל.

עבד עברי משתחרר לכל המאוחר בשנת היובל. כאשר שנת היובל אינה נוהגת, דיני השחרור לא חלים. מי שנמכר בידי בית דין נמכר בדרך כלל לשש שנים ומשתחרר אחריהן, אלא אם ביקש להירצע ולהישאר אצל אדונו עד היובל. יש גם דרכים נוספות לשחרור: פדיון עצמי בתשלום לפי שנות העבודה שנותרו, פדיון על ידי אחרים אם העבד נמכר לגוי, או שטר שכתב האדון שמשחרר ומוחל עליו.

אמה עברייה היא בת שנמכרה בידי אביה כשהייתה קטנה. דיניה קרובים לעבד עברי אך שונים במספר נקודות: האב יכול לפדותה והיא משתחררת גם בהגיע גיל הבגרות.

עבד עברי נשאר בעל זכויות אישיות ורכושו שלו נשאר בבעלותו. האדון חייב לאפשר לעבד תנאי מחיה הוגנים: לא להשפיל אותו, לא להעמיס עליו עבודות פרך, לדאוג למזון, לשתייה ולמגורים ברמת האדון, ולדאוג למשפחתו אם היה נשוי. פגיעה גופנית בעבד מחייבת פיצוי כדין.

לפי ההלכה, באם נמסר עבד על ידי בית דין, האדון יכול לחייבו לייחד שפחה כנענית (אישה לא-יהודייה שהייתה שפחה) כדי להביא ילדים שעבדו. הילדים יהיו עבדים כנעניים.

עבד שעוזב את חירותו ומעוניין להישאר אצל אדונו יכול להירצע: חור באוזן בעזרת מרצע המוחדר דרך האוזן והדלת. הרציעה מסמלת התחייבות להישאר אצל האדון עד היובל. ההלכה קבעה תנאים מחמירים כדי לוודא שהעבד באמת בחר בכך מרצונו.

כאשר עבד משתחרר, על האדון לתת לו מענק כספי או בתבואה לפי התורה. לפי המסורת, חובה זו חלה בעיקר על עבד שמכרו אותו בית דין. המענק נועד לעזור לעבד להתחיל חיים חופשיים.

עבד עברי הוא יהודי שנמכר כדי לעבוד. עבד פירושו עובד של אדון.

יש שתי דרכים למכירה. בית דין יכול למכור אדם שאינו יכול לשלם חוב. אדם שמאוד עני יכול גם למכור את עצמו.

המכירה מתבצעת בכסף או בשטר. צריך למכור בצנעה כדי לא להביך את האדם.

עבד משתחרר כולו בשנה מיוחדת שנקראת שנת היובל. אם אין יובל, החוקים לא חלים. גם מי שנמכר לשש שנים משתחרר אחריהן.

האדון צריך לאכול ולעשות מקום לישון לעבד. אסור להשפיל את העבד. אסור להעמיס עליו עבודות קשות מדי. אם נפגע העבד, האדון משלם פיצוי.

אם בית דין מכר אדם, האדון יכול להביא לו שפחה לא-יהודייה. הילדים מהשפחה יהיו עבדים כנעניים.

אם העבד רוצה להישאר forever אצל האדון, עושים חור באוזן שלו. החור מסמן שהוא נשאר עד היובל.

כשהעבד משתחרר, האדון צריך לתת לו מתנה כדי להתחיל מחדש. המתנה עוזרת לו להתחיל חיים חופשיים.