העברית נכתבת מימין לשמאל (RTL, right-to-left). בשנות ה־90, כשהאינטרנט היה בעיקר באנגלית, הופיעה בעיה להצגת עברית בדפדפנים. פתרון אלתורי שנועד לעקוף את הבעיה נקרא עברית ויזואלית. בפיתרון זה נכתבה העברית כאילו היא משמאל לימין והותקן גופן מיוחד שהציג אותיות עבריות למרות שהוגדר כגופן לטיני. המשתמשים נדרשו להתקין את הגופן על המחשב.
הפתרון פותח באוניברסיטה העברית על ידי דודו רשתי. אתרי אינטרנט רבים עד סוף שנות ה־90 השתמשו בעברית ויזואלית. כפתרון מאולתר, היו בו בעיות תאימות ותחזוקה.
כשמיקרוסופט הוסיפה תמיכה בשפות מימין לשמאל בדפדפנה, נוצרה עברית לוגית. עברית לוגית שומרת על סדר הטקסט כפי שמדפיסים אותו בעברית, כלומר הכתיבה והקריאה הן מימין לשמאל בלי לבצע תפניות ויזואליות. הפתרון נכנס כתקן ב־HTML 4.
תמיכה בדפדפנים הייתה הדרגתית: בתחילה רק Internet Explorer תמך במלואו, ולכן המעבר מאתרים ישנים לעברית לוגית היה איטי. הגרסה 6.1 של Netscape הוסיפה תמיכה, ולאחר מכן דפדפנים מודרניים כמו Firefox ו־Opera תמכו בלוגית כבר מההתחלה. מאז תחילת המאה ה־21 אתרים חדשים נבנו בדרך כלל בעברית לוגית.
לפי תקן Unicode, עברית היא לוגית בלבד. לכן דפי אינטרנט בקידוד UTF-8 הם בעברית לוגית. יש גם קידודים ישנים שמתייחסים ללוגית, כמו windows-1255 ו־iso-8859-8-i. רק iso-8859-8 (ללא i) מציין דף עם עברית ויזואלית.
דפדפנים מודרניים תומכים גם בעברית ויזואלית למען תאימות לאחור. כדי להציג דף נכון, השרת או הדף צריכים לציין את הקידוד המתאים. המשתמש יכול גם לשנות את הקידוד אם יש בעיה.
המחסור בתקנים השפיע על כל היסטוריית המחשוב העברי. בזמני DOS השתמשו גם בלוגית וגם בוויזואלית בתוכנות שונות. כשעברו לווינדוס, השימוש בלוגית הפך לנפוץ יותר בשימוש היומיומי.
בשל הצורך בהתקנת גופנים ובעיות קידוד, רבים כתבו בעברית באותיות לטיניות ברשת. זו שיטה של העברת צלילים לעברית באותיות אנגליות. היא הייתה נפוצה במייל ובתוכנות צ'אט מוקדמות כמו ICQ. כשחלונות XP התמיכה בעברית נהייתה מובנית, הצורך בשיטה זו ירד.
כיום ניתן לרשום שמות דומיין בעברית באמצעות טכנולוגיית IDN (Internationalised Domain Name). הקידוד המקובל הוא Punycode, שממיין ומייצג תווים לא־לטיניים כדי ששרתים יוכלו לעבוד איתם. יש שני סוגים עיקריים: שמות דומיין בעברית עם סיומת בעברית (Full IDN) ושמות עם סיומת באנגלית (Hybrid IDN), למשל דומיין.קום ו־דומיין.com.
הטמעת הטכנולוגיה החלה בשנות ה־2000 בדפדפנים מובילים. עם זאת, עד 2011 השימוש במתחמי Full IDN היה מצומצם. קיימות גם בעיות אבטחה ותצוגה שיכולות לגרום לשמות להיראות לא־ברורים בחלק מהדפדפנים, ולכן אימוץ מלא לקח זמן.
עברית נכתבת מימין לשמאל. בתחילת האינטרנט זה היה בעייתי. פתרון זמני נקרא עברית ויזואלית. עשו גופן מיוחד. המשתמשים התקינו את הגופן כדי לראות את האותיות.
לאחר מכן מיקרוסופט הוסיפה תמיכה נכונה. בדפדפן אפשר לכתוב ולהציג עברית מימין לשמאל בלי טריקים. תקן Unicode אומר שהעברית היא לוגית. דפדפנים חדשים גם תומכים בכך.
אפשר לרשום כתובות אינטרנט בעברית בעזרת טכנולוגיה שנקראת IDN. משתמשים בקוד שנקרא Punycode כדי להתאים אותיות מיוחדות. יש דומיינים כמו דומיין.com או דומיין.קום. השימוש עדיין מוגבל ויש לזה בעיות קטנות.
