עטלף פירות מצוי

עטלף הפירות המצוי (Rousettus aegyptiacus) חי בדרום ומערב אפריקה, במזרח התיכון ובאזורים סביב הים התיכון. ב-2004 נצפתה מושבה בצפון סוריה. ב-2001 נמצאה שן מאובנת בפולין, שעשויה להעיד שהמין התקיים שם בעבר.

משקל: 81, 171 גרם. מוטת כנפיים: כ-60, 100 ס"מ. פרוותו גווני אפור-חום, הכנפיים כהות והבטן בהירה יותר. חסר שערות ארוכות בצוואר, ופניו מזכירים פני שועל, לכן מכנים אותו גם flying fox (שועל מעופף).

מושבות מחייה: בעיקר במערות, וגם במרתפים, על עצים ובמבנים סגורים. הם בוחרים מחסה לפי איכות המקום ולא רק לפי מזון. תועדו תעופות של עד 15 ק"מ בחיפוש מזון; בישראל המרחק הממוצע לעצים מהם הם ניזונים הוא כ-30 מטר.
הם יוצאים בדמדומים וחוזרים עם אור ראשון. הם אוכלים בעיקר פירות, ומסוגלים להבחין בפרי בשל בהתאם לריח אדי אתנול (ריח שמתקבל בתסיסה). נמנעים מפירות רקובים או בוסר. בחורף, כשפירות נדירים, יאכלו גם עלים ואבקנים.
כדי לעכל תזונה עשירה בסוכרים, הם סופגים גלוקוז מהר במעי. בלבלבם יש אחוז גבוה של רקמה אנדוקרינית (תאי PP). הם אוכלים ביום כ-0.8, 1.0 פעמים ממשקל גופם.

ניסוי שנעשה באוניברסיטת תל אביב הראה שלעטלפים יש יכולת ללמוד אילו עצים יניבו לפרקי זמן ארוכים. עטלפים שלמדו חיפשו בעיקר עצים פוריים אחרי שבוע של מניעת יציאה. הם עפו בקווים ישרים לכל עץ, ועפו מהר יותר כשרעבים. כן נמצאו עדויות ליכולת דחיית סיפוקים: שינויים בבחירת מזון לפי הרכבו.

יש להם ראייה טובה, אך הם עורים לצבעים (לא מזהים צבעים). הם מסוגלים לנווט הן בעזרת הראייה והן בעזרת אקולוקציה (שימוש בצלילים ובהדים כדי למקם חפצים). האקולוקציה כאן קצרת-טווח בהשוואה לראייה. תנועת אוזניים גדולה משפרת את קליטת הצלילים והניווט.

המין מתרבה היטב בשבי. בטבע הנקבה ממליטה בעונה עד פעמיים בשנה, בדרך כלל גור יחיד (לעיתים תאומים). האם נושאת את הגור על גופה 2, 3 חודשים, עד שהוא מסוגל להיאחז בקיר המערה. תקופת ההנקה קצרה; האם נצברת שומן לפני המלטה ודוחית את המטבוליזם כדי להצליח לייצר חלב לתינוק.

תמונות מציגות את העטלף ואת השפעת הגואנו שלו על תפוצת צמחים. לדוגמה: פיקוס שדרות הגיע על דקל תמר בישראל בעזרת גואנו של עטלף פירות.

עטלף הפירות המצוי חי באפריקה, במזרח התיכון ובאזור הים התיכון. בשנת 2004 נראה בקבוצת עטלפים בצפון סוריה. ב-2001 נמצאה שן מאובנת בפולין.

הוא שוקל כ-80, 170 גרם. כנפיו פתוחות כ-60, 100 ס"מ. הפרווה בצבעים אפורים-חומים. פניו דומות לשועל, ולכן קוראים לו לפעמים "שועל מעופף".

הם חיים בקבוצות במערות, במרתפים או על עצים. יוצאים בערב לחפש פירות. הם אוהבים פירות בשלים ולא אוכלים פירות רקובים או בוסר.
לפעמים יעופו עד 15 ק"מ כדי למצוא אוכל. בישראל בדרך כלל מרחק העצים הוא כ-30 מטר מהמושבה.

יש להם ראייה טובה, אבל הם לא רואים צבעים. הם משתמשים באקולוקציה כדי למצוא דברים בלילה. אקולוקציה זה לשלוח קולות ולשמוע הדים כדי לדעת איפה דברים נמצאים.

הנקבה יולדת בדרך כלל גור אחד פעמיים בשנה. היא נושאת את הגור 2, 3 חודשים. אחרי זה הגור נשאר במערה עד שיכול לעוף לבד.

גואנו של העטלפים עזר להפיץ זרעים. למשל, פיקוס הגיע לדקל תמר בישראל באמצעות גואנו.