עיט זהוב

עיט זהוב (Aquila chrysaetos), עוף דורס גדול ממשפחת הנציים. קודקודו ועורפו מוזהבים, מקורו חזק והכנפיים רחבות. הנקבות גדולות מעט מהזכרים.

התפוצה של העיט הזהוב רחבה יותר מרוב מיני העיט. הוא חי בהרים חסרי עצים, במדבר ובגבעות. הוא מעדיף נופים חשופים למחצה, כמו מדרונות הרים, מרגלות צוקים ועמקי נהרות. העיטים מחפשים שטחים פתוחים או חצי פתוחים לצוד בהם, ונמנעים מאזורים עירוניים וחקלאיים מאוד מיוערים.
בעולם מצב השימור הוא "ללא חשש", אך בישראל הוא בסכנה חמורה. בישראל נותרו רק מעט זוגות מקננים (כמה עד עשרה), והאיומים העיקריים הם הרעלות, התחשמלות ושדידת קנים. לשמירה על הגוזלים רשות הטבע והגנים לעתים מציבה שמירה עד הפרישה. קיימים גם פרויקטים להפחתת התחשמלות בשיתוף חברת החשמל.

קודקודו ועורפו מוזהבים והם שנתנו את שמו. מקורו גדול וראשה עגול. רגליו מכוסות נוצות, מה שמבדיל אותו ממיני נציים אחרים.

העיטים חיים בזוגות בשטח מוגדר כל ימות השנה. הם דואים, מרחפים גבוה על כנפיהם, במשך שעות כדי למצוא טרף. כשהם תוקפים במהירות מהשמיים זה נקרא צלילה; הם עשויים להגיע עד כ־320 קמ"ש בצלילה. העיט יכול לשאת טרף במשקל של עד כ־5 ק"ג.
התחום התזונתי כולל יונקים ולעופות, כמו ארנבות ושועלים. הנקבות הגדולות מסוגלות לצוד גורי כבשים ולעיתים אף חיות גדולות יותר. בישראל נוהגים עיטים להרים צבים ולשמט אותם על סלעים כדי לשבור את הקליפה.
בחלקים מסוימים של מרכז אסיה יש ציידים שמאלפים עיטים לשם ציד מסורתי.

הם מקננים על צוקים, בין סלעים או על עצים. בני הזוג מחזיקים קשר ארוך, לעתים לכל החיים. החיזור כולל מעופי ראווה וצלילות. מקובל שמוטלות שתי ביצים. הדגירה נמשכת כ־42, 45 יום. הגוזלים עוזבים את הקן בגיל 65, 75 יום, והבגרות המינית מגיעה בגיל שש.

(לא הוזכרו פרטים בטקסט המקורי.)

העיט הזהוב משמש כסמל מדינות כמו גרמניה, אוסטריה ומקסיקו. הוא מופיע גם בסמלים של מצרים, עיראק ותימן, ונקשר לדמויות היסטוריות כמו צלאח א-דין.

עיט זהוב (Aquila chrysaetos) הוא עוף גדול וטורף. קודקודו מוזהב, לכן קוראים לו "עיט זהוב".

העיט חי בהרים, בישרות ובגבעות פתוחות. הוא נמנע מאזורים עירוניים וצפופים. בעולם הוא לא בסכנה גדולה, אבל בישראל נותרו רק כמה זוגות. סכנות לו הן הרעלות וכבלי חשמל. שומרים על גוזלים עד שהם עפים.

העיט גדול, מקורו חזק וכנפיו רחבות. הרגליים שלו מכוסות נוצות. הנקבות קצת גדולות יותר מהזכרים.

העיט עף גבוה וחיפש טרף. הוא דואה, מרחף, וחודר בצלילה מהשמיים. צלילה היא נפילה מבוקרת שמאוד מהירה. הוא הגיע עד 320 קמ"ש בעת צלילה. הוא אוכל ארנבות, שועלים וציפורים. העיט יכול לשאת טרף עד כ־5 ק"ג. בישראל הוא לעיתים מרים צב ומשליך אותו על סלע כדי לשבור את הקליפה.

העיטים מקננים על צוקים או על עצים. בדרך כלל מטילים שתי ביצים. ההורית דוגרת כ־42, 45 יום. הגוזלים עוזבים את הקן אחרי כ־65, 75 יום. הם מגיעים לבגרות רק בגיל שש.

העיט הזהוב מופיע בסמלים של מדינות רבות. לדוגמה: גרמניה, אוסטריה ומקסיקו.