עיט שמש

עיט שמש (Aquila heliaca) הוא עיט גדול ומרשים, באורך גוף של 70, 85 ס"מ ומשקל של 2.2, 3.5 ק"ג. מוטת כנפיו מגיעה ל־190, 210 ס"מ.

עיט שמש חי ממזרח אירופה והבלקן ועד מרכז אסיה. בחורף רבים מהפרטים נודדים לאפריקה, להודו ולסין. בישראל חולפים העיטים בעיקר בסתיו ובאביב, וכמה מאות בודדות חורפות here and there; בכל שנה חולפים כ־60, 90 פרטים בשמי ישראל.

מחקר פליאואקולוגי (לימוד האקולוגיה של העבר דרך מאובנים) מראה שעיט השמש התרחב בתקופת הקרח האחרונה. חלק מהעיטים שקבעו בחצי האי האיברי הסתגלו לאקלים הים־תיכוני והתרכזו באוכלוסייה ישיבה. תהליך של היווצרות מין חדש (ספציאציה) ייתכן ויצר את עיט הספרדי הנפרד מהאוכלוסייה הנודדת.

הבוגר חום כהה עם כתמים לבנים בכתפיים וראש חום־צהבהב. אברות התעופה והזנב אפורות. הצעירים חומים בהירים יותר והחזה מפוספס. הזכרים קטנים מהנקבות בכ־10% בגודל בלבד. טפריו יחסית קטנים, והוא ניזון בעיקר מיונקים קטנים ומעופות.

האוכלוסייה העולמית קטנה, מוערכת בכ־2,500, 10,000 פרטים, ובמגמת ירידה. סיבות הירידה כוללות פגיעה באזורי המחיה, הרעלות, ציד, חיסול קינים והתחשמלות. ברוסיה מתרבה מרבית האוכלוסייה, שם יש כ־900, 1,000 זוגות.

במרכז ובמזרח אירופה חלק מהאוכלוסיות יציבות או במגמת עלייה קלה הודות לשימור (הונגריה, סלובקיה). אתרי מעבר חשובים לנדידה כוללים את אזור אילת וחופי הים התיכון.

בעבר התפרש רובו על מישורים. באירופה נדחק לגבהים בגלל רדיפה ופגיעה ביער. מקומות קינון: יערות, ערבות, שדות עם עצים גבוהים, ולעיתים עמודי חשמל. צעירים נודדים דרומה בחורף ולעתים מצטרפים לעיטים גדולים אחרים.

מוכנים לרבייה סביב גיל 4. זוג קבוע לרבייה בדרך כלל לכל החיים. הקן גדול בצמרת עץ, והנקבה מטילה בדרך כלל 2 ביצים. הדגירה אורכת כ־43 ימים. ההטלה א־סינכרונית, הביצים בוקעות לא באותו הזמן. כתוצאה מכך הגוזל הבוגר דורש יותר אוכל, ולעיתים הצעיר לא שורד. התופעה נקראת קייניזם, תחרות בין גוזלים על מזון.

הגוזלים מתנסיים בתעופה בסביבות 60 יום ונשארים ליד הקן עוד כמה שבועות בזמן שהוריהם מאכילים אותם.

איומי המין כוללים כריתה של יערות, צמצום טרף מקומי, חיסול קינים, התחשמלות, ציד והרעלות. חקלאות אינטנסיבית מפנה אזורי קינון מסורתיים. במקומות נדידה וחריפה, ציד והרעלות מהווים גורמי מוות חשובים.

בעולם מצב השימור מוגדר פגיע; באירופה המצב חמור יותר ונחשב בסכנת הכחדה.

המין מוגן בחלק ממדינות תפוצתו. קבוצת שימור אירופית פעלה מאז 1990, ופורסמו תכניות פעולה אירופיות ואזוריות. תוכניות לאומיות הוכנו במדינות כמו הונגריה.

עיט השמש נוטה להיות מונוגמי, זוג קבוע למשך החיים. בדיקות גנטיות באוכלוסיית קזחסטן הראו מונוגמיה גנטית, כלומר אין הפריות מצד שלישי במקרים שנבדקו.

עיט שמש הוא עוף דורס גדול. גוף באורך כ־70, 85 ס"מ. כנפיים פתוחות כ־2 מטר.

עיט זה חי ממזרח אירופה עד מרכז אסיה. בחורף רבים עפים לאפריקה והודו. בישראל עוברים כ־60, 90 עיטים בשנה.

הבוגר חום כהה עם כתמים לבנים בכתפיים. הצעירים חומים ובעלי פסי חזה.
הוא אוכל בעיקר מכרסמים ועופות קטנים.

הגיע לגיל הרבייה סביב 4 שנים. בונה קן גדול על עץ. בדרך כלל מוטלות 2 ביצים. הדגירה כ־43 ימים.
הביצים אינן בוקעות באותו הזמן. זה יכול לגרום לכך שהגוזל הבוגר יקבל יותר אוכל. התופעה נקראת קייניזם, תחרות בין האח הגדול והאח הקטן.

הסכנות הן השמדת יערות, התחשמלות, ציד והרעלות. המין מוגן במספר מדינות. אנשים וארגונים עובדים כדי לשמור על העיטים ועל המקומות שבהם הם קינים ומעבירים.

בעוד באזורים רבים העיטים נודדים, חלקים מהאוכלוסייה נתקעו במקום והפכו לקבוצה נפרדת לאורך זמן.