בספר בראשית נזכר עֵילָם בין בני שם, בנו של נח. לפי המסורת ממנו יצא עם העילמים, ואחד ממלכיהם היה כדרלעומר מלך עילם בימי אברהם.
עילם נזכר גם בבראשית ובדברי הימים א'.
הזיהוי המקובל של עילם המקראי הוא עם הממלכה המוכרת באכדית בשם Elamtu, שושבת בדרום־מערב איראן. עדיה חורון הציע חלופה: הוא קישר את עילם לעאמו במצרית עתיקה (Aamu) ול־Aḫlame באכדית. במצרית עתיקה לא היה עיצור ל' נפרד, ולכן השם הועתק לפעמים כ"עאם". באכדית אותיות גרוניות (קולות מהגרון) נטשטשו, ולכן ה־ע' הועתקה לעתים כ־ח'.
חורון טען שניתן להסביר את השוני בצורת השם על ידי העתקה לשפות שונות. הוא גם ציין שחסר העיצור הגרוני בצורת השם בשפות ההיסטוריות, ושמילות המקור (כמו Aamu ו־Aḫlame) דומות לשם המקראי.
בספר בראשית מוזכר עילם בין בני שם. שם זה קשור לעילמים, עם ישן. אחד ממלכי העם היה כדרלעומר, בימי אברהם.
עילם מוזכר גם בספר דברי הימים.
רוב החוקרים חושבים שעילם הוא אותה ממלכה שנקראה באכדית Elamtu. אכדית היא שפה עתיקה. חוקרים אחרים, כמו עדיה חורון, חשבו שעילם קשור ל־Aamu במצרית עתיקה. מצרית עתיקה זו שפה ישנה של מצרים. חורון אמר שלפעמים השם משתנה כשמעבירים אותו בין שפות.
הוא גם ציין שבשפות העתיקות לא תמיד שמו את צליל ה"ע" מהגרון. צליל זה קוראים עיצור גרוני, כלומר צליל שיוצא מהגרון.
תגובות גולשים