עקומת התמורה

עקומת התמורה, או עקומת אפשרויות הייצור, היא תיאור גרפי של בעיית המחסור בכלכלה. כשהמשק עובד ביעילות מרבית (כל המשאבים מוקצים לייצור), ייצור של יותר מיחידות ממוצר אחד יצריך ויתור על ייצור ממוצר אחר.

הגרף מתאר מצב תאורטי של שני מוצרים בלבד. ציר אחד מייצג את כמות המוצר האופקי, והציר השני את כמות המוצר האנכי. כל נקודה על העקומה מייצגת הקצאה יעילה של המשאבים, שבה אי אפשר לייצר יותר מהמוצר אחד בלי להוריד את הייצור של השני.

במשק שמייצר אוניות וארונות (חומר גלם אחד: עץ), יותר אוניות פירושו פחות ארונות. כל צירוף ארונות-אוניות מוצג על העקומה. הוויתור הנדרש לייצור תוספת במוצר אחד נקרא עלות אלטרנטיבית (מה שמוותרו כדי להשיג משהו נוסף). אם כדי לייצר 2 אוניות מוותרים על 10 ארונות, המחיר הכלכלי של 2 אוניות הוא 10 ארונות.

נקודה מתחת לעקומה מייצגת ניצול חלקי של היכולות. זה קורה בגלל אבטלה או חלוקה לא נכונה של משאבים. נקודה על העקומה מייצגת הקצאה יעילה של המשאבים, אבל היא לא תמיד מעידה על תעסוקה מלאה של כל העובדים.

בדרך כלל העקומה קמורה החוצה. יש לכך כמה סיבות עיקריות: חוק התפוקה השולית הפוחתת, ככל מגדילים ייצור של מוצר אחד, התוספת בייצור מגיעה בקצב יורד; וכן הבדלים ביכולות של גורמי הייצור (עובדים מתאימים יותר לענף מסוים). במודלים מתמטיים כמו תכנון ליניארי גם החיתוך בין אילוצים יוצר תחום קמור.

אם העלות האלטרנטיבית של כל יחידות המשאבים זהה בין שני המוצרים, העקומה תהיה קו ישר. זה קורה, למשל, כשיש גורם ייצור אחד בלבד או כשכל המשאבים מתאימים בשווה לשני המוצרים.

עקומת התמורה מראה את הוויתורים בין מוצרים, את השיפוע שלה מייצג את שיעור התחלופה השולי (MRT), כמה מהמוצר האנכי מוותרים כדי לקבל יחידה נוספת מהמוצר האופקי. השיפוע בדרך כלל שלילי.

משק עם 50 עובדים מייצר שני מוצרים: X ו‑Y. כל עובד יכול לייצר ביום או 2X או 1Y. אם כל העובדים מייצרים Y נקבל 50Y. כדי לייצר 2X מוותרים על 1Y, ולכן העלות האלטרנטיבית של 2X היא 1Y.

הגדלת השטח תחת העקומה משמעה צמיחה כלכלית. זה קורה כשמשתפרת הטכנולוגיה או גדל מספר גורמי הייצור.

בעולם האמיתי יש יותר משני מוצרים. אפשר עדיין להשתמש בעקומת התמורה אם מציבים בציר אחד מוצר מסוים ובציר השני את כל שאר המוצרים ביחד. כך ניתן לראות, למשל, שאם מגדילים את תקציב הביטחון יצטרכו להקטין תקציבים אזרחיים כמו חינוך ובריאות.

עקומת התמורה היא ציור שעוזר לראות מה אפשר לייצר במשק. היא מראה שלעולם יש מחסור.

הגרף מראה שני מוצרים בלבד. כל נקודה על הקו היא חלוקה יעילה של המשאבים. זאת אומרת שאי אפשר לקבל יותר ממוצר אחד בלי לוותר על המוצר השני.

אם המשק מייצר אוניות וארונות מעץ, יותר אוניות ידרשו פחות ארונות. הוויתור נקרא עלות אלטרנטיבית. זה אומר מה מוותרים עליו כדי לקבל משהו נוסף.

נקודה מתחת לעקומה אומרת שמשתמשים פחות טוב במשאבים. זה יכול לקרות בגלל אבטלה. נקודה על הקו אומרת שמשתמשים במשאבים טוב יותר.

העקומה בדרך כלל קמורה החוצה. זה קורה כי כשמייצרים יותר ממוצר אחד, נשארים פחות משאבים לשני. גם אנשים יש להם כישורים שונים, וזה משנה מה כדאי להפקיד לכל אחד.

לפעמים העקומה היא קו ישר. זה קורה כשכל המשאבים מתאימים באותה מידה לשני המוצרים.

יש 50 עובדים. כל עובד יכול לייצר בבוקר 2 יחידות X או 1 יחידה Y. אם כל העובדים מייצרים Y נקבל 50Y. כדי לקבל 2X מוותרים על 1Y.

אם הטכנולוגיה משתפרת או יש יותר עובדים, הקו מתרחק החוצה. זה מראה צמיחה.

במציאות יש הרבה מוצרים. אפשר לשים בציר אחד מוצר ובציר השני את כל השאר ביחד. כך רואים, למשל, שאם מגדילים את התקציב לביטחון, יצטרכו להקטין תקציבים אחרים כמו חינוך.