עקרבאים

עַקְרַבָּאִים (Scorpiones) היא סדרה של עכבישנים. עכבישנים הם קבוצה של פרוקי־רגליים שכוללת גם עכבישים. קיימים כ־2,400 מינים של עקרבים, המחולקים ל־13 משפחות. כולם מייצרים ארס, אך רק כ־25, 30 מינים נחשבים מסוכנים לאדם.


לעקרב יש זוג צבתות, ארבעה זוגות רגליים ובטן אחורית צרה ומאורכת שנקראת לעיתים בטעות "זנב". בקצה ה"זנב" יש עוקץ שמזריק ארס. גודלם נע בין כמה מילימטרים ועד כ־23 סנטימטר. גופם של העקרבים מחולק לפרקים ומכוסה בשלד חיצוני קשיח העשוי כיטין. כשהם גדלים, הם משילים את שלדם כדי לאפשר לשכבה החיצונית החדשה להתקשות.


עקרבים מסתתרים מתחת לאבנים, בחולות, במחילות ובסדקי סלעים. רבים מהם פעילים בלילה.


העור החיצוני של עקרבים זוהר בתאורת אולטרה־סגול. זה נגרם מתרכובות אורגניות כמו β‑carboline. השיטה הזו מקלה על זיהוי עקרבים בלילה באמצעות פנס מיוחד.


עקרבים הם טורפים. הם צדים בעיקר חסרי חוליות כגון נמלים, צרצרים ותיקנים. מינים גדולים יכולים לתפוס אפילו לטאות או מכרסמים קטנים. הציד מתבצע בדרך כלל בלילה. העקרב משתמש במגע וברגישות לרעידות כדי לאתר טרף, מחזיק אותו בצבתות ומזריק ארס בעוקץ.

יש מינים שמשתמשים יותר בכוח הצבתות ופחות בארס. עקרבים גם יאכלו זה את זה (קניבליות). טורפים של עקרבים כוללים עכבישים מסוימים, נמלים מיוחדות, ציפורים, לטאות, עטלפים וטורפים קטנים אחרים. חלק מהטורפים עמידים לארס.


בעונות הרבייה (בישראל בדרך כלל ממאי עד ספטמבר) הזכר מבצע חיזור כרצועת ריקוד קצובה. הזכר משאיר על הסלע נרתיק זרע דק וקשה שנקרא ספרמטופור. הנקבה מובלת עליו כדי שהזרע ייכנס אליה. לאחר כשני חודשי הריונית מתרחשת ההשרצה. הגורים נולדים חיים והאם נושאת אותם על גבָּה עד להשלה הראשונה שלהם.


עקרבים יולדים גורים חיים (viviparous). הגורים נשארים על גב האם עד להשלה הראשונה. השלה היא תהליך שבו העקרב משפיל את שלדו הישן. ההשלה מסוכנת כי העור החדש רך. תהליך התקשות העור נקרא sclerotization (הקשחת השלד).

אורך החיים משתנה בין מינים, ונע בדרך־כלל בין כמה שנים לעד מספר עשרות שנים.


בישראל חיים כ־21 מיני עקרבים, משלוש משפחות. הם נפוצים מהחרמון ועד אילת. כחצי מהמינים חיים במדבר. צבעיהם הנפוצים הם שחור, חום וצהוב. בין המינים המקומיים נמצא העקרב Leiurus hebraeus, שנפוץ בישראל ונחשב לאחד הארסיים ובו־זמנית העקרב הלאומי.


העקרב מוזכר מספר פעמים במקרא, ובכלל זה בספר יחזקאל ובאזכורים אחרים.


העקרב נתפס לעתים כייצור מסוכן ורעיל. הוא מופיע במיתוסים ומשלים, לדוגמה משל הצפרדע והעקרב. שמות של כלי נשק, דמויות בקומיקס ומשחקים משתמשים בשם "סקורפיון" או "עקרב". אחד המזלות בגלגל המזלות הוא מַזָּל עקרב (סקורפוֹ).

עקרבים הם חיות קרובות לעכבישים. יש להם הרבה מינים בעולם.


לעקרב יש צבתות, ארבעה זוגות רגליים וזנב ארוך עם עוקץ. העוקץ מזריק נוזל שנקרא ארס. הם מכוסים במעטה קשה.


עקרבים אוהבים להתחבא מתחת לאבנים ובחורים בחול. רבים יוצאים בלילה.


כשמוארים באור מיוחד שנקרא אולטרה־סגול, חלק מהעקרבים זוהרים. זה עוזר למצוא אותם בלילה.


עקרבים אוכלים חרקים וחיות קטנות. הם תופסים את הטרף בצבתות ועוקצים אותו. חלק מהעקרבים יכולים לאכול אפילו עכברים קטנים.

יש חיות שאוכלות עקרבים, כמו ציפורים ולטאות.


עקרבים יולדים גורים חיים. הגורים עולים על גב האמא. האמא שומרת עליהם עד שהם משילים את העור בפעם הראשונה.


בארץ יש כ־21 מיני עקרבים. הם חיים במקומות שונים, גם במדבר. אחד מהמוכרים הוא Leiurus hebraeus.


בעבר עקרב מייצגים סכנה בסיפורים. יש גם מזל שנקרא עקרב בגלגל המזלות.