ספר ערוך השולחן חיבר הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בנוהרדוק. הספר נכתב לפי סדר סימני השולחן ערוך (שולחן ערוך = ספר הלכה מרכזי). החיבור כולל את ארבעת חלקי השולחן ערוך ומטרתו לפסוק ולסדר ההלכה מהמשנה והתלמוד ועד פוסקי השנים האחרונות.
השם 'ערוך השולחן' נובע מרמזים לשפה המקראית ולשולחן ערוך. המחבר גם כתב את השם בתעתיק רוסי עם שורוק, כדי לרמוז לשם הספר הקלאסי.
החיבור הודפס בחלקיו בוורשה/פיוטרקוב בשנים תרמ"ד-תרס"ח (1884, 1908). חלקים הודפסו לאחר מותו, וחלקים אחרים אבדו ככל הנראה. המבנה שונה מהמשנה ברורה: במקום פירוש שורה־שורה, לכל סימן יש מאמר עצמאי שבו המחבר מציג מקורות ועמדות.
השיטה ההלכתית משקפת בעיקר את הנורמות של קהילות ליטא והמתנגדים במזרח אירופה, בסוף המאה ה־19. המחבר מזכיר גם מנהגים חסידיים, בדרך כלל כ'יש נוהגים'. המשנה ברורה נטתה להחמיר ולעתים לשנות מנהגים; ערוך השולחן נוטה להצדיק מנהגים מקובלים.
הספר היה פופולרי מאוד בקהילות אשכנז לפני השואה ונחשב כסמכא חשוב. לאחר השואה גברה השפעת המשנה ברורה, וחלק מהפסיקה והמוסכמות של ערוך השולחן פחתו. עם זאת, פוסקים בולטים (לדוגמה: הרב משה פיינשטיין והרב יוסף דב סולובייצ'יק בארה"ב) המשיכו להסתמך עליו. בשנים אחרונות חלה חזרה חלקית לספר והודפסו מהדורות חדשות.
המהדורות הראשונות יצאו בחוברות, החל מתרמ"ד (1884). לאחר פטירת המחבר נשמרו כתבי יד בידי בתו ונכדו, וההוצאה נמשכה. ערוך השולחן העתיד יצא לאור בידי נכדו והמוסד הרב קוק משנת תרצ"ח (1938). במשך שנים רבות מהדורות רבות היו צילום; בשנת תשס"ו (2006) יצאה מהדורת עוז והדר שאינה צילום, עם פיענוח ראשי תיבות, פיסוק ושילוב פסקי המשנה ברורה בחלק אורח חיים.
בחלק יורה דעה חסרים במהדורות המודפסות 96 סימנים מתוך 403. כתב היד של חלק ההלכות על נדרים ושבועות הופיע מדפוס בשנת תשנ"ב (1992). כמה נושאים מרכזיים נוספים (כגון הלכות יין נסך ועבודת כוכבים) עדיין חסרים, כ־60 סימנים. באבן העזר חסרה חטיבה של הלכות כתובות, כ־53 סימנים מתוך 178.
נושאים התלויים בארץ ישראל ובבית המקדש (כגון זרעים, קדשים, טומאה וטהרה ועוד) לא נכללו בערוך השולחן. נושאים אלה נכללו בספר המשך של המחבר, ערוך השולחן העתיד, שיצא בחלקיו בין 1938 ל־1946 ונערך במהדורות מאוחרות יותר.
הספר מחולק לארבעה חלקים, וחלקים נוספים שלו נדפסו במהדורות שונות לאורך השנים.
ערוך השולחן חיבר הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין. זה ספר הלכה, כלומר ספר שעוסק בכללי דת ועשייה יהודיים.
השם מזכיר את השולחן ערוך. השולחן ערוך הוא ספר חשוב בהלכה.
הספר נדפס בחלקים בין השנים 1884, 1908. חלקים הודפסו אחרי מותו של המחבר. חלקים אחרים אבדו.
בכל סימן יש מאמר עצמאי. המחבר מביא מקורות מהתלמוד ומהראשונים, ואז פוסק מה לנוהג.
הספר משקף בעיקר את מנהגי קהילות ליטא. המחבר מציין גם מנהגים אחרים, בדרך כלל כ'יש נוהגים'.
יש מהדורות ישנות ומהדורות חדשות. חלקים חשובים עדיין חסרים במהדורות הרגילות, וכתבי יד התגלו והודפסו מאוחר יותר.
נושאים שקשורים לבית המקדש וארץ ישראל לא נכללו בספר. הם נדפסו בספר הנוסף של המחבר, שנקרא ערוך השולחן העתיד.
הספר מחולק לארבעה חלקים והוא נחשב לספר חשוב בפסיקה ההלכתית.
תגובות גולשים