עשרת הכבלים

עשרת הכבלים בבודהיזם (כפי שמופיעים ב'סוטא פיטאקה' שבקאנון הפאלי) הם המעצורים שעל האדם להשתחרר מהם כדי להגיע להארה. כל כבל הוא איכות "מזהמת" שעוצרת את האדם והופכת את חייו לסבל בעולם הסמסרה. ככל שמפסיקים להיות כבולים בכבלים האלה, מתקדמים דרך ארבעת שלבי ההארה עד לשחרור מלא מהסבל.

אמונה שיש "אני" יציב וקבוע. זוהי ראייה שגויה לפי הבודהיזם. המתעורר צריך לחקור את עצמו בתרגול מדיטטיבי (תרגול שבו בוחנים את תודעתך). הכבל נופל כשמושגת ההבנה החווייתית של ה"אין-אני" (אנטא / אנאטמן).

ספק לגבי דברי הבודהה או לגבי יכולת ההשתחררות. ספק בריא מותר, אך ספק ששואל ולא מחפש לבדוק בעצמו הופך לכבל. תרגול המדיטציה מכוון לבחינה ישירה של המציאות.

חזרה על טקסים לא תביא שחרור אם אין מאחוריהם מוסר, חקירה של הנפש או חכמה. טקסים לא מחליפים תרגול פנימי.

רצון לאושר המבוסס על תענוגים של החושים: טעם, ריח, שמיעה, מראה, מגע. זו אחת הצורות של טנהא (טנהא = תשוקה או השתוקקות).

סלידה, זדון או שנאה כלפי אנשים, מצבים או כלפי העצמי. תחושה זו כבדת משקל ומעכבת תנועה רוחנית.

הרצון להמשיך להתקיים בעולם החומרי, או להיוולד שוב בו בגלגול החיים הבא.

השתוקקות לקיום שאינו חומרי, בעולם ללא צורה. זהו היבט נוסף של הטנהא עבור מי שמתקדם במצבים רוחניים.

תחושת עליונות או יהירות. הערכה מופרזת של המראה, הידע או ההישגים, ואחזקה בזהות כבסיס לגאווה.

קושי לשמור על קשב יציב. מחשבות מבולבלות וסחות דעת שמפריעות לתרגול.

חוסר הבנה של טבע המציאות כפי שהיא: הארעיות של הדברים, היעדר העצמי ומקורו של הסבל. הבורות היא הכבל העמוק ביותר.

עשרת הכבלים הם דברים שבודהיזם אומר שצריך להשתחרר מהם. הם גורמים לסבל ומונעים להגיע להארה.

זו האמונה שיש "אני" קבוע. בודהיזם אומר שאין "אני" כזה. מתרגלים מדיטציה כדי להבין זאת.

פעם זה טוב לחשוב שאלה, אבל אם זה מונע לבדוק ולחקור, זה כבל.

להאמין שטקסים יביאו שחרור בלי שינהגו במוסר ובחקירה פנימית, זו טעות.

רצון חזק אחרי הנאות של טעם, ריח, שמיעה, מראה ומגע. זו חלק מהטנהא (תשוקה).

תחושת שנאה או דחייה כלפי אחרים או כלפי עצמך. זה מעכב.

רצון להישאר בעולם החומרי ולהיוולד בו שוב.

רצון להמשיך בעולם בלי צורה חומרית. זו גם צורה של תשוקה.

תחושת עליונות או יהירות. לחשוב שאתה תמיד טוב יותר.

מחשבות פרועות וקושי להתרכז.

לא להבין איך הדברים באמת עובדים. זו הבנה לקויה שמולידה סבל.