פוליטביורו (קיצור של "פוליטיצ'סקויה ביורו", מילולית "לשכה פוליטית") הוא הגוף המבצע של מפלגות קומוניסטיות. הגוף הזה קיבל את הכוח הגדול לקבל החלטות מרכזיות במפלגה ובמדינה. הפוליטביורו הבולט ביותר היה של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. כיום קיימים פוליטביורו במספר מדינות, ביניהן סין, קוריאה הצפונית, לאוס, וייטנאם וקובה.
במדינות שמנהיגתן היא אידאולוגיה מרקסיסטית-לניניסטית (תאוריה פוליטית שקובעת שהמפלגה מייצגת את העם), המפלגה נחשבת לבעלת הכוח המוחלט. חברי הפוליטביורו מחזיקים כוח ביצועי דומה לזה של ממשלה במדינות דמוקרטיות פרלמנטריות.
בברית המועצות, המערכת הרשמית (דה יורה) קבעה שהקונגרס בוחר את הוועד המרכזי, והוועד בוחר את המזכ"ל וחברי הפוליטביורו. בפועל (דה פקטו), לעיתים המזכ"ל מינה את חברי הוועד והפוליטביורו בעצמו. הרכב הפוליטביורו הושפע גם מחילוקי כוח בתוך המפלגה, מעוצמת המזכ"ל ועוד, וגם מהשפעת מוסקבה על מדינות הקומינטרן בשנות ה-30 וה-40.
בחלק מתקופותיה נקראה המערכת הסובייטית "פרזידיום" (1952, 1966). במהלך קיומה של ברית המועצות מונתה רק אישה אחת כחברה בפוליטביורו, יקטרינה פורצבה. מיכאיל גורבצ'וב מינה אישה נוספת ב-1990, אך זמן קצר לאחר מכן התפרקה ברית המועצות.
פוליטביורו הוא שם ל"לשכה פוליטית". זה צוות אנשים שמחליטים במפלגה הקומוניסטית. הפוליטביורו הכי מפורסם היה בברית המועצות. היום יש פוליטביורו בסין, בקובה, בקוריאה הצפונית, בלאוס ובווייטנאם.
במדינות אלה המפלגה שולטת במדינה. חברי הפוליטביורו עושים את ההחלטות החשובות, כמו ממשלה. בברית המועצות היו כללים שאמרו מי בוחר את מי. אבל לעיתים, המנהיג עצמו מינה אנשים לחברי הפוליטביורו. סטלין היה מנהיג המפלגה שנים לפני שנעשה ראש ממשלה במלחמת העולם השנייה.
בכל תקופת ברית המועצות מונתה רק אישה אחת לפוליטביורו, יקטרינה פורצבה. בסוף, גורבצ'וב מינה אישה ב-1990, אבל אז ברית המועצות התפרקה.
תגובות גולשים