פולינזים

הפולינזים הם קבוצה אתנו-לשונית של תושבי המשולש הפולינזי באוקיינוס השקט. המשולש מוגדר על ידי הוואי, איי פסחא וניו זילנד. הם חולקים שפות, תרבות ומנהגים דומים ומשתייכים לענף השפות האוסטרונזיות.

על פי המחקר, מוצאם הקדום של רוב הפולינזים הוא מטאיוואן. הם היו חלק מהגל הגדול של ההגירה האוסטרונזית. ההתנחלות בפולינזיה החלה לפני אלפי שנים, ועברה דרך הפיליפינים ואינדונזיה לפני שהגיעה לאיים המרכזיים.


לפני ההשפעה האירופית משפחות מורחבות היו יחידות כלכליות וחברתיות חשובות. מנהיגות ניתנה בירושה; הצ'יף (המנהיג) נחשב לבעל מעמד מקודש. רעיון ה'מאנה' (Mana), כוח קדוש או אנרגיה, נתן למנהיגים את סמכותם. חוקי ה'טאבו' (Tapu), חוקים קדושים, שמרו על המעמדות ועל המערכת הדתית.

הבאת הנצרות שינתה את המבנה הזה. המיסיונרים נישרו לעתים קרובות ראשי קהילות, והאמונות המסורתיות ירדו בהדרגה. כיום רוב הפולינזים נוצרים, ובחלק מהמקומות הכנסייה היא חלק מרכזי בחיי הקהילה.


הדת המסורתית כללה פנתיאון אלים ורוחות משפחתיות. אמונות אלה שיקפו את חשיבות הים והטבע. דמות־גיבור מוכרת ורחבה היא מאווי (Maui). בהיסטories ההוואיות מופיעה גם דמות כמו פלה, אלת הגעש.

מקדשים ומקומות קדושים כמו מארה (Marae) שימשו לטקסים ולתקשורת עם האלים. חלק מהמנהגים שורדים כיום, לעתים משולבים בטקסים נוצריים.


האמנות הפולינזית בולטת בפיסול, גילופים ובקעקועים. הפסלים המונומנטליים של אי הפסחא (Moai) הם דוגמה מפורסמת. הקעקועים (tattoo, מהמילה הפולינזית tatau) הם סימן זהות וקשר לעבר.

מוזיקה ושירה מורכבות וקצביות, והריקוד משמש כמדיום סיפורי. דוגמה חשובה היא ההולה (Hula) בהוואי. במסורת קיימים כלי נגינה פשוטים כמו תופים, חלילים וקונכיות.

בחומרי־גלם המסורתיים שימשו עץ, אבן, סיבים צמחיים, קונכיות ועצם. מהחומרים האלה בנו כלי שיט, כלים וביגוד.


הפולינזים היו מלחים ומנווטים מצטיינים. הם בנו קאנו כפול גדול והגיעו למרחקים עצומים ברחבי האוקיינוס. הדיג סיפק את רוב המזון; היו גם דייגים מומחים לאזורי שוניות ולעומק הים.


היו שני דפוסי התיישבות עיקריים: כפרים מפוזרים באיים עשירים ומשקי בית על פלטפורמות. החברה הייתה היררכית, עם צ'יפים ושושלות יוחסין חשובות. בדרך כלל השושלת הועברה דרך האב (פטרילינאליות).


השפות הפולינזיות הן ענף של השפות האוסטרונזיות. יש כחמישים להן גוונים, אך בפועל מדובר בכ־30 שפות קרובות זו לזו. מדובר במספר קטן יחסית של דוברים, פחות ממיליון איש. בשנים האחרונות יש ניסיונות להחיות שפות, כמו בהוואי ובניו זילנד.

פולינזים הם אנשים שחיים באיים רחוקים באוקיינוס השקט. האיים החשובים הם הוואי, איי פסחא וניו זילנד.

הם הגיעו מהרחוק לפני אלפי שנים. החוקרים חושבים שהמקור הוא מטאיוואן.


בקהילות הישנות כל משפחה עזרה לעצמה. המנהיג נקרא צ'יף. הצ'יף נחשב קדוש בגלל 'מאנה' (Mana), כוח רוחני.

היה גם 'טאבו' (Tapu), חוקים קדושים שאסור להפר.

מאוחר יותר הגיעו מיסיונרים. רוב הפולינזים כיום נוצרים.


לפני זה האמינו באלים וברוחות אבות. דמויות מוכרות הן מאווי (Maui) ופלה (Pele), אלת האש.

מקומות קדושים נקראו מארה (Marae). עדיין עושים טקסים מקומיים לפעמים.


הפולינזים עושים פסלים גדולים, כמו ה־Moai של אי הפסחא.
קעקועים (tatau) חשובים ומסמלים קשר למשפחה.

יש הרבה שירה וריקודים. דוגמה מפורסמת היא ההולה (Hula).


הפולינזים היו מלחים מצוינים. הם בנו קאנו גדול ונסעו רחוק. הדיג סיפק את רוב האוכל.


יש כ־30 שפות פולינזיות. מדברים בהן פחות ממיליון אנשים. אנשים מנסים לשמור ולהחיות את השפות.