פונקציונליזם

פונקציונליזם (תיפקודנות) היא גישה בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה. היא רואה את המוסדות החברתיים כאמצעי המסייע למלא צרכים של היחיד ולשמר יציבות חברתית.

הגישה נשענת על שלושה עקרונות מרכזיים:
1. החברה היא מערכת, אוסף חלקים התלויים זה בזה ושואפים לשיווי משקל.
2. לחברה יש פונקציות הכרחיות כדי להמשיך להתקיים, כמו רביית אוכלוסייה.
3. תופעה חברתית ממשיכה להתקיים כי היא ממלאת תפקיד מסוים.

שורשי הגישה נמצאים כבר במאה ה-19 אצל אוגוסט קונט והרברט ספנסר, אך אמיל דורקהיים נחשב למנסח המרכזי של הפונקציונליזם הסטרוקטורלי. בשנות ה-30 נוצרו שני כיוונים: פונקציונליזם שמתמקד בצרכי הפרט (ברוניסלב מלינובסקי) ופונקציונליזם שמתמקד בתועלת החברתית הכוללת (אלפרד רדקליף-בראון). יש גם ניסיונות לשלב בין הגישות, למשל אצל אוונס פריצ'רד.

הרולד לאסוול זיהה חמש פונקציות עיקריות של תקשורת:
- סיקור: איסוף והפצת מידע, בעיקר חדשות.
- תאום/קישור: הסבר ופרשנות שמחברים מידע.
- המשכיות: שימור והעברת נורמות וערכים.
- בידור: הפגת מתחים שתורמת ליציבות.
- גיוס: קידום תמיכה פוליטית או כלכלית בשעת משבר.
כל פונקציה יכולה להיות חיובית או שלילית, ויכולה להיות גלויה (מכוונת) או סמויה (לא מכוונת).

ביקורת מרכזית טוענת שהגישה כללית ומעלימה הבדלים בין חברות. התשובה של רוברט מרטון היא שפונקציות יכולות להתמלא בדרכים שונות בחברות שונות (דוגמא: תפקידי הורות יכולים להתמלא על ידי אנשים אחרים במשפחה).

ביקורת נוספת מצביעה על ההנחה שכל תופעה תורמת לחברה. כדי להתמודד עם זה הוצע המושג דיספונקציונליות, תפקיד שלילי שמזיק לחברה, כמו סטייה חברתית (התנהגות החורגת מהנורמות).

פונקציונליזם (תיפקודנות) אומר שהחברה בנויה מחלקים שעוזרים זה לזה. מוסד חברתי (דוגמה: משפחה, בית ספר) הוא חלק כזה שנועד למלא צרכים.

יש שלושה רעיונות עיקריים:
1. החברה היא מערכת, חלקים שעובדים יחד.
2. לחברה יש תפקידים שצריך כדי להמשיך להתקיים.
3. תופעה ממשיכה כי היא ממלאת תפקיד חשוב.

חוקרים חשובים שאמרו זאת כוללים את אמיל דורקהיים. אחרים התמקדו בצרכי האנשים (ברוניסלב מלינובסקי) או בצרכים של כל החברה (אלפרד רדקליף-בראון).

לפי הרולד לאסוול, לתקשורת יש חמש עבודות חשובות:
- סיקור: מביאה חדשות ומידע.
- קישור: מסבירה מידע ועוזרת להבין.
- המשכיות: מעבירה ערכים ונורמות לילדים ולדור הבא.
- בידור: משעשעת ומרגיעה אנשים.
- גיוס: מצליחה לגרום לאנשים לתמוך במטרה או בסיפור בזמן משבר.

יש שאומרים שהגישה מדברת הכלל ולא רואה הבדלים בין תרבויות. רוברט מרטון אמר שדרכים שונות יכולות למלא את אותם תפקידים. יש גם דברים שמזיקים לחברה, קוראים להם דיספונקציות, כמו התנהגות החורגת מהכללים (סטייה חברתית).