פור לה מריט

פּוּר לה מֵריט (בצרפתית: Pour le Mérite, "בעבור ההצטיינות") היה העיטור הצבאי הכי גבוה בפרוסיה עד סוף מלחמת העולם הראשונה. לעיתים כינו אותו באופן לא־רשמי "מקס הכחול".

העיטור נוסד ב-1740 על ידי פרידריך הגדול, שבחר לו שם בצרפתית שהייתה שפת החצר אז. עד 1810 ניתן העיטור גם לאזרחים, אבל באותה שנה קבע פרידריך וילהלם השלישי שהוא יהיה שמור לקצינים בלבד. ב-1842 ייסד פרידריך וילהלם הרביעי גרסה אזרחית נפרדת לעיטור בשם Pour le Mérite für Wissenschaften und Künste, "הצטיינות במדעים ובאמנויות", שחולקה לתחומים כמו מדעי הטבע, מדעי הרוח והאמנויות. בין הזוכות המפורסמות הייתה האמנית קתה קולוויץ, שסופה נשלל על ידי הנאצים.

בשנת 1866 נוספה דרגה מיוחדת בשם "הצלב הגדול". דרגה זו נועדה להוקרה על פעולות שבאמצעותן הושמד או נסוג צבא שלם. היא לא הוענקה למנפרד פון ריכטהופן, למרות שהממסד ביקש זאת, ובמקומה ניתן לו עיטור אחר, ה"עיט האדום".

בעקבות מלחמת העולם הראשונה זכה העיטור לתהילה עולמית, במיוחד בקרב טייסי חיל האוויר. בתחילה דרשו שמונה הפלות כדי לזכות בו, והראשון שקיבל אותו היה מקס אימלמן. בהמשך הסף עלה, ובסוף המלחמה נדרשו שש־עשרה הפלות. בין מקבלי העיטור היו דמויות בולטות כמו מנפרד פון ריכטהופן, הרמן גרינג וארווין רומל. כשליש מהעיטורים הוענקו לגנרלים ואדמירלים; קצינים נמוכים קיבלו כרבע בלבד. הענקת העיטור הופסקה עם התפטרות הקייזר ב-9 בנובמבר 1918.

במלחמת העולם השנייה היטלר בחר לא לשחזר את העיטור בגלל אופיו האריסטוקרטי והיותו שמור רק לקצינים. העיטור שקיבל מעמד דומה באותה תקופה היה צלב האבירים של צלב הברזל. ב-1952 חידש נשיא מערב גרמניה תיאודור הויס את גרסת האזרחים של Pour le Mérite כארגון עצמאי המעניק פרסים על הישגים במדעים ובאמנויות. זכו בו אמנים ומדענים ידועים, ביניהם וים ונדרס, אומברטו אקו ולודוויג מיס ון דר רוהה.

העיטור היה צלב מלטזי (צורת צלב עם זרועות קצרות ומחודדות) עם עיטים בין זרועותיו. בצלב הוצג כתר המלוכה, האות F לזכר פרידריך הגדול, והמילים "Pour le Mérite". הוא הוקרן על סרט בצבעים לבן־שחור־לבן, צבעי הדגל הפרוסי, ונענד מסביב לצוואר.

פּוּר לה מֵריט (בצרפתית: Pour le Mérite) הוא עיטור (מדליה מיוחדת). הוא נברא ב-1740 על ידי פרידריך הגדול.

באמצע המאה ה-18 פרוסיה (מדינה ישנה) השתמשה בשם בצרפתית. עד 1810 העיטור ניתן גם לאזרחים. אחרי 1810 העיטור הוענק בעיקר לצבא. ב-1842 נוצר עיטור נפרד לאנשים בתחום האמנות והמדע.

במלחמת העולם הראשונה העיטור הפך מפורסם במיוחד אצל טייסים. הטייסים שקיבלו אותו זכו לתשומת לב רבה, ואחד מהם נתן לעיטור את הכינוי "מקס הכחול". בתחילת המלחמה דרשו שמונה הפלות כדי לקבל אותו. לקראת סוף המלחמה דרשו יותר הפלות.

העיטור הפסיק להיות מוענק ב-1918, כשסיימה הקיסרות הגרמנית. היטלר לא החזיר אותו בזמן מלחמת העולם השנייה. ב-1952 חידשו את גרסת האמנות והמדעים כדי לתת פרסים לאמנים ומדענים.

העיטור נראה כצלב מלטזי (צלב עם ארבע זרועות). בין הזרועות יש עיטים (ציפורים). יש עליו כתר, את האות F לזכר המייסד, והמילים "Pour le Mérite". הוא נתלה על סרט לבן־שחור־לבן ונענד על הצוואר.