למדינת ישראל שיטת משפט עצמאית, שמשלבת השפעות מהמשפט המקובל (שיטה שמדגישה החלטות בתי משפט). לצד זה, קיים בערכיה מעמד מיוחד למשפט העברי ולעוד שיטות משפט דתיות, בעיקר בדיני אישות (חוקים על נישואים וגירושים).
אין בישראל חוקה פורמלית. עקרונות בסיסיים נלמדים מחוקי יסוד (חוקים שממלאים חלק מהתפקידים של חוקה) ומהפרשנות שלהם, תוך התחשבות בזהותה של המדינה כיהודית ודמוקרטית. בישראל נהוגה הפרדת רשויות, כלומר הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת נפרדות אחת מהשנייה.
בישראל יש מערכת חוקים עצמאית. המשפט המקובל (שיטה שמבוססת על החלטות בתי משפט) השפיע על המערכת.
יש גם מקום למשפט העברי (חוקי דת) ולחוקים דתיים אחרים. זה חשוב במיוחד בנושאים של נישואים וגירושים (דיני אישות - חוקים על משפחה).
אין חוקה אחת משותפת. במקום זה יש חוקי יסוד (חוקים חשובים שמדברים על כללי היסוד). בישראל הרשויות שונות: מי שחוקק, מי שמבצע ומי ששופט נפרדות.
תגובות גולשים