חוזה הוא הסכמה בעלת משמעות משפטית, שנוצרת כששני צדדים כשירים מביעים רצון משותף. "כשירים" פירושם אנשים שיכולים לקבל החלטות חוקיות בעצמם. חוזים נפוצים בחיי היומיום. למשל: לקנות מוצר בחנות, לקנות כרטיס לנסיעה באוטובוס או לקחת משקה ממכונה.
בשיטות המשפט שמבוססות על המשפט המקובל קיימים שלושה מרכיבים עיקריים ביצירת חוזה: "הצעה וקיבול" (הצעה מצד אחד וקבלה מצד אחר), "תמורה" (מה כל צד נותן בתמורה) ו"גמירות דעת" (כוונה ליצור התחייבות חוקית). בישראל לא נדרשת יותר "תמורה" כתנאי תקף לחוזה. בנוסף נדרשת "מסוימות": ההצעה חייבת להיות ברורה ומפורטת מספיק, כך שקיבולה יוצר חוזה מוחלט.
ההצעה יכולה להיות מופנית לאדם מסוים, לקבוצה או לציבור הרחב.
חוזה הוא הסכם בין שני אנשים. כשירים הם אנשים שיכולים להחליט לבד.
יש חוזים בכל יום. לדוגמה: לקנות משהו בחנות. לקנות כרטיס באוטובוס ולנסוע. לשים כסף במכונה ולקבל משקה.
בשיטות משפט מסוימות יש שלושה חלקים חשובים: "הצעה וקיבול". הצעה זה להציע עסקה. קיבול זה לקבל אותה. "תמורה" זה מה שכל צד נותן. "גמירות דעת" זה שכל הצדדים רוצים להתחייב.
בישראל לא חייבים כבר "תמורה" כדי שחוזה יהיה תקף. צריך גם "מסוימות". מסוימות פירושה שההצעה ברורה ומפורטת.
ההצעה יכולה להיות לאדם אחד, לקבוצה או לכולם.
תגובות גולשים