יעקב גנס (1905, 14 בספטמבר 1943) היה קצין ליטאי יהודי. הוא שימש כמפקד המשטרה היהודית ויושב‑ראש היודנראט (מועצת היהודים) בגטו וילנה בזמן השואה.
הוא האמין שיש להפוך את הגטו לפרודוקטיבי תחת הסיסמה "העבודה למען החיים". הרעיון היה שעבודה תעשה את התושבים חשובים לשלטון הכובש, וכך אולי ימנעו את חיסול הגטו ויוכלו להציל כמה שיותר יהודים. גנס גם קידם חינוך ופעילויות תרבותיות בגטו.
יחסו למחתרת, קבוצת לוחמים יהודים שהתנגדה לנאצים, היה מורכב. מצד אחד אמר שיצטרף למורדים אם חיסול הגטו יהיה ודאי. מצד שני ניסה למנוע פעולות שעלולות, לדעתו, להביא חורבן על התושבים. הוא טען שפעולות המחתרת הן לגיטימיות רק כשהחיסול ברור לכל.
גנס לא זכה לממש את ההבטחה להצטרף למרד. ביום מותו זומן לגסטאפו (משטרת הביטחון הנאצית), הואשם בסיוע למחתרת והוצא להורג.
יעקב גנס (1905, 1943) היה קצין יהודי בוילנה. הוא הנהיג את המשטרה היהודית והיודנראט, קבוצת מנהיגים בגטו.
הוא רצה שהגטו יהיה מקום עבודה. הסיסמה שלו הייתה "העבודה למען החיים". הוא ארגן לימודים ופעילויות תרבות בשביל התושבים.
המחתרת היתה קבוצה שנאבקה בנאצים. גנס אמר שיצטרף רק אם ברור שהגטו עומד להיכחד. בשנת 1943 זומן לגסטאפו, הואשם בסיוע למחתרת והוצא להורג.
תגובות גולשים