יעקב ישראל דה האן (31 בדצמבר 1881, 30 ביוני 1924) היה משפטן, סופר, משורר ואיש ציבור. בתחילה היה פעיל ציוני (תומך בתנועה להקמת בית לאומי ליהודים) אך מאוחר יותר הפך לחרדי (אדם דתי מאוד) ופעל נגד התנועה הציונית.
נולד בסמילדה שבצפון־מזרח הולנד. בילדותו יצא בשאלה (הפסיק לשמור מצוות) ואחר כך חזר לדת. ב־1919 עלה לארץ כפעיל ציוני, אבל בירושלים הצטרף לחוגים הקנאים של העדה החרדית.
הוא תרגם תזכירי אגודת ישראל לאנגלית והעניק לאגודה ייעוץ משפטי. דמותו הייתה יוצאת דופן: משכיל אירופי בתוך הסביבה החרדית. נלחם בציונות וביישוב. קרא לביטול המנדט הבריטי (השלטון הבריטי בארץ). ניהל מאבק נגד הרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק.
בחייו היו לו יחסים עם גברים, בעיקר צעירים ערבים ממזרח ירושלים. צד זה של חייו בא לידי ביטוי גם בספר שירים שכתב, בסגנון מרובעים.
אנשי ההגנה התנקשו בחייו בירושלים, יום לפני שהיה אמור לצאת ללונדון עם משלחת מטעם אגודת ישראל. המשלחת התכוונה לפעול נגד אישור חוק למתן מעמד לקהילות היהודיות בארץ. האירוע נחשב להרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל בעת החדשה.
יעקב ישראל דה האן נולד ב־1881 בהולנד. הוא היה משפטן, סופר ומשורר. בהתחלה תמך ברעיון של הקמת מדינה יהודית (ציוני). אחר כך חזר לדת והצטרף לקהילה חרדית. ב־1919 עלה לארץ ישראל.
הוא תרגם מסמכים של אגודת ישראל לאנגלית ועזר להם משפטית. כתב גם ספר שירים.
היו לו קשרים עם גברים, בעיקר צעירים ערבים ממזרח ירושלים.
ב־1924 אנשי ההגנה הרגו אותו בירושלים. זה קרה יום לפני שהלך ללונדון עם משלחת של אגודת ישראל. אירוע זה נחשב לרצח פוליטי ראשון בארץ בעידן המודרני.
תגובות גולשים