פטרוס מברומיכאליס

פטרוס מברומיכאליס (1765, 1848), שנודע גם בשם "פטרוביי", היה מנהיג המניאטים, תושבי חצי האי מאני בדרום יוון. הוא בלט בתפקידו במלחמת העצמאות היוונית ובמאבקים מול השלטון העות'מאני.

משפחת מברומיכאליס נלחמה בטורקים במשך דורות. סבו גאורגקיס ואביו פיירוס היו בין מנהיגי מרד אורלוב. פטרוס צעיר קנה לו מוניטין כאדם שמאחד משפחות לוחמות ופותח פיוס ביניהן. בזמן קצר כרת ברית עם נפולאון, אך הכישלון של קמפיין מצרים דחה תוכניות גדולות יותר.

בשנים שלאחר מכן חזר המתח. ב-1814 המניאטים שוב איימו על האימפריה העות'מאנית, והסולטן אף הציע לפטרוס את תואר ה"ביי" (תואר שלטוני), הכרה בעובדת העצמאות של האזור. למרות זאת המשיך פטרוס לארגן את הקפטאנים (המפקדים) בפלופונסוס. ב-1818 הוא הצטרף ל"פיליקי אטריה" (ארגון סודי להכנה למרד), וב-1819 תיווך בין משפחות הקפטאנים והביא להסכמה ביניהן.

ב-17 במרץ 1821 הניף פטרוביי את נס המרד באראופולי, והאות לפתיחת המלחמה ניתן. ב-23 במרץ נכנסו כוחותיו לקלמאטה ושחררו את העיר. לאחר קיץ 1822 פרש פטרוס מן הלחימה והוותר על הפיקוד לבניו; שניים מבניו נהרגו בהמשך בקרבות. פטרוס המשיך לשמש מתווך כשפרצו מחלוקות בין הקפטאנים, והנהיג את סנאט מסיניה, מועצת המנהיגים של המרד. הוא גם חיפש סיוע ממערב ושלח מכתבים לפילהלנים באירופה ובארצות הברית.

לאחר המרד היה פטרוס חבר בסנאט הראשון בראשותו של יואניס קפודיסטריאס. נוצרו חילוקי דעות על רקע החלטותיו של קפודיסטריאס להקים ממשלים מבוססי מינויים פוליטיים, במקום המבנה המשפחתי המסורתי. אחיו של פטרוס, טסאניס, הוביל מרד בלקוניה; פטרוס ואחיו הוזמנו לפגישה עם המושל ואז נאסרו. ניסיונות פטרוס להגיע להסדר לא צלחו. ב-27 בספטמבר 1831 אחיו קונסטנטינוס היה אחראי למותו של קפודיסטריאס; פטרוס גינה זאת בפומבי.

לאחר המקרה העבירו המעצמות את השלטון למלך אותון, שנכנס בעד הקפטאנים. פטרוס נבחר לסגן נשיא מועצת המדינה ובהמשך לשמש סנאטור. הוא מת באתונה ב-17 בינואר 1848 ונקבר בכבוד.

פטרוס מברומיכאליס (1765, 1848) נקרא גם פטרוביי. הוא הנהיג אנשים מחצי האי מאני (אזור בדרום יוון).

המשפחה שלו נלחמה בטורקים. סבו ואביו היו ראשי מרד. פטרוס עזר לאחד משפחות לוחמות. הוא גם קישר קשרים עם נפולאון. ב-1818 הצטרף ל"פיליקי אטריה", ארגון סודי לתכנון מרד.

ב-17 במרץ 1821 הניף פטרוס את דגל המרד באראופולי. ב-23 במרץ נכנסו חייליו לקלמאטה ושיחרו אותה. בקיץ 1822 הוא פרש והפקיד את הפיקוד על בניו; שניים מבניו מתו בקרבות. פטרוס המשיך לעזור לפייס בין המנהיגים ועמד בראש מועצת מסיניה.

אחרי המלחמה הוא נכנס לסנאט של יוון החדשה בראשות קפודיסטריאס. היו חילוקי דעות על מינוי אנשים לתפקידים. אחיו של פטרוס היה מעורב במעשה שהביא למותו של קפודיסטריאס ב-27 בספטמבר 1831. פטרוס גינה את המעשה. אחר כך מינו מלך בשם אותון, ופטרוס שירת בתפקידים רשמיים. הוא מת באתונה ב-17 בינואר 1848.