פייר פאולו פאזוליני (1922, 1975) היה במאי קולנוע, תסריטאי, משורר וסופר איטלקי. הוא נודע גם כבלשן, פעיל פוליטי ושחקן, ונחשב לאחד מאנשי הרוח הבולטים של שנות ה־50, 70 באיטליה.
פאזוליני נולד בבולוניה וגדל בכמה ערים צפון־איטלקיות. כבר בילדותו התחיל לכתוב שירה, ולמד הרבה ספרות קלאסית. כנער התוודע לשפות מקומיות, ובמיוחד לפורלן (שפה מקומית), שהשפיעה על יצירתו. בתקופת המלחמה חווה מעברים, מעצר קצר וחשיפה לרעיונות ספרותיים ולפוליטיקה שגרמו לשינוי בעמדותיו.
בשנות ה־40 פרסם שירים בפורלן וקיבל תשומת לב אצל מבקרים. הוא ערך מגזין ספרותי מקומי והחל לשלב נקודות מבט פרובינציאליות בעבודתו. בתקופת המלחמה והחמישה שנותיה נוצרו קשרים יצירתיים וחוויות אישיות שקידמו את כתיבתו.
ב־1947 הצהיר כי רק קומוניזם יכול להביא שינוי תרבותי. בהמשך הצטרף למפלגה הקומוניסטית, אך עד מהרה נקלע לחיכוכים והורחק ממנה. קשייו הכלכליים הובילו אותו לרומא ב־1950, שם החל לעבוד בצ'ינצ'יטה ובאמצעים אחרים לפרסם את כתביו.
בשנות ה־50 פרסם קובצי שירה ורומנים בולטים, ביןיהם "נערי החיים" (1955), שהביא נגדו הליכים משפטיים על עבירות של תועבה, אך זוכה. בשילוב עם פעילותו הספרותית החל לפתח קריירה בקולנוע. סרט הביכורים שכתב וביים, "אקטונה" (Accattone, 1961), נגע בעולם השוליים של רומא ויצר מחלוקת. אחר כך ביים בין היתר את "הבשורה על פי מתי" (1964) ו"תיאורמה" (1968). במסעו ברחבי העולם צילם גם סרטים תיעודיים.
פאזוליני נרצח בחוף אוסטיה ב־2 בנובמבר 1975. נער בשם פינו פלוזי הודה ברצח, אך ב־2005 חזר בו וטען שיש מעורבים נוספים. בעקבות הצהרתו נפתחה החקירה מחדש, אך לא נחשף פתרון סופי, והנסיבות הלא ברורות עוררו ספק וציניות בקרב חברים ותומכים.
פאזוליני כתב שירה ברמה גבוהה, כולל קובץ דיאלקטלי חשוב מ־1954 ואת "האפר של גראמשי" (1957). בימויו כלל סרטים שנגעו בפולקלור, מיניות ובשכבות החלשות: "אקטונה", "תיאורמה" ו"סאלו או 120 ימי סדום" (1975). האחרון נחשב ליצירה המאתגרת והמושמצת ביותר שלו, ובאמצעותה תקף את הפאשיזם והאלימות הפוליטית.
פאזוליני החזיק בעמדות שמאליות אך היה גם מבקר חריף של חלקים מהשמאל. ב־1969 הוא תמך בשוטרים נגד הסטודנטים במהומות, וטען שהשוטרים מייצגים מעמד שעובד קשה. הוא התנגד גם להתרחבות כוחו של שוק ההון והגלובליזציה.
כבמאי ושורר פאזוליני פיתח גרסה אישית של נאו־ריאליזם. סרטיו ושיריו ממקדים את תשומת הלב בעוני, בשוליים החברתיים ובמוסר המיני. כאדם הוא התמודד עם אפליה בגלל היותו הומוסקסואל, והיצירה שלו דרשה תגובה רגשית ומחשבתית מהצופים.
פייר פאולו פאזוליני (1922, 1975) היה אמן איטלקי שכתב שירים, ספרים ועשה סרטים. במאי קולנוע = אדם שעושה סרטים. תסריטאי = מי שכותב את סיפור הסרט.
נולד בבולוניה וגדל בצפון איטליה. כבר כילד כתב שירים. למד הרבה ספרים ונחשף לשפה מקומית שנקראת פורלן.
הוא פרסם ספרים ושירים. אחד הספרים המפורסמים שלו הוא "נערי החיים". אחר כך התחיל לעבוד בקולנוע. הוא ביים סרטים על אנשים עניים ולחיים בפרברים. סרטים ידועים שלו הם "אקטונה" ו"הבשורה על פי מתי".
פאזוליני חשב שחלק מהחברה לא תמיד מבינים זה את זה. הוא תמך ברעיונות של שוויון, אבל גם הביע ביקורת על קבוצות שונות.
בשנת 1975 הוא נהרג בחוף ליד רומא. בתחילה אדם אחד הודה, ואז חזר בו. המחקרים על המקרה לא פתרו הכל, והחקירה נפתחה שוב.
פאזוליני רצה להראות את חייהם של אנשים פשוטים. הוא עשה זאת בשירים ובסרטים. עבודתו מעוררת מחשבה וחשובה לילמוד על תרבות וחברה.
תגובות גולשים