פיליפיקוס ורדאניס, קיסר האימפריה הביזנטית

פיליפיקוס ורדאניס (או ברדאנס; ביוונית: Φιλιππικός Βαρδάνης) היה קיסר האימפריה הביזנטית בשנים 711, 713.

פיליפיקוס היה בנו של האציל ניקיפורוס הארמני. הוא שירת בצבאו של יוסטיניאנוס השני והתקדם לעמדה חשובה. בתמיכת המונותליטים (מי שהאמינו שלמשיח יש רצון אחד) הוא ניסה פעם לתפוס את השלטון מידי יוסטיניאנוס, אך נכשל והוגלה תחילה לקפלוניה ואחר כך לחרסונסוס שבחצי האי קרים. שם שינה את שמו לפיליפיקוס והמריד את התושבים בעזרת הכוזרים. המורדים השתלטו על קונסטנטינופול בעזרת הצי, ופיליפיקוס תפס את השלטון. יוסטיניאנוס נמלט אך נתפס והוצאה להורג זמן קצר אחרי כן.

פיליפיקוס פיטר את פטריארך קונסטנטינופול קירוס ומינה במקומו את יוחנן הרביעי, בן סיעתו. הוא ביטל חוקים של סינודים קודמים, ובמיוחד את החלטות הוועידה האקומנית השישית (ועידה שנקבעו בה עקרונות דתיים). הרומאים בכנסייה סירבו להכיר בו ובפטריארך החדש. בשנת 711 ח'אן בולגריה, טבליס, הטיל מצור על קונסטנטינופול. כשפיליפיקוס הסיט כוחות להגן על הבירה, המוסלמים תחת אל-ווליד הראשון חדרו מהחוף האסייתי של האימפריה. ב-3 ביוני 713 חיילים מורדים פרצו לארמונו, ועיוורו אותו. נסיבות מותו לא היו ברורות, והוא הוחלף על ידי מזכירו ארטמיוס, שקיבל את השם אנסטסיוס השני ושלט לזמן קצר.

פיליפיקוס ורדאניס (נקרא גם ברדאנס) היה קיסר ב־711, 713.

בילדותו היה בנו של אציל ארמני. הוא שירת אצל הקיסר יוסטיניאנוס II. פעם הוא ניסה לקחת שלטון אך כלאו אותו ושלחו אותו למקום רחוק בשם חרסונסוס. שם שינה את שמו לפיליפיקוס והוביל מרד בעזרת הכוזרים, עם ספינות כיבשו את קונסטנטינופול והסירו את יוסטיניאנוס. יוסטיניאנוס ברח אך אחרי זמן קצר נתפס ומת.

כקיסר הוא פיטר את ראש הכנסייה של קונסטנטינופול, הפטריארך (ראש הכנסייה). הוא גם ביטל החלטות של כינוסים כנסייתיים קודמים. הכנסייה ברומא לא קיבלה את המהלך. ב־711 השליט הבולגרי טבליס הטיל מצור על הבירה. כשפיליפיקוס שלח חיילים להגן, כוחות מוסלמיים נכנסו מהחוף. ב־713 חיילים מורדים פרצו לארמון והסירו אותו מהשלטון. אחרי כן הוא כבר לא היה הקיסר ומישהו אחר לקח את מקומו.