פלאפל הוא מאכל מזרח־תיכוני מטוגן בצורת כדור או קציצה. הוא עשוי מחומוס (גרגרי חומוס), מפול (שעועית broad bean) או משילוב של שניהם. בדרך כלל מגישים אותו בפיתה או בלאפה עם סלטים, ירקות כבושים, סחוג (ממרח חריף), עמבה, חומוס כממרח וטחינה (ממרח שומשום).
מקורו המדויק של הפלאפל אינו ודאי. ההערכה הנפוצה היא שהוא התחיל בפרובינקיה של מצרים, אולי כבר במחצית הראשונה של האלף הראשון, והוכן שם מפול על ידי הקופטים כתחליף לבשר בחגים שבהם אכלו פחות בשר. בהמשך התפשט צפונה לאזור הלבנט, שם הפכו גרגרי החומוס לחומר הגלם העיקרי. כיום הוא נפוץ בכל המזרח התיכון, כולל ישראל, ערב הסעודית, עיראק ותימן, ומצוי גם בערים גדולות בארצות הברית ובאירופה מאז אמצע המאה ה־20. באופן מסורתי מטגנים פלאפל בשמן עמוק ומגישים עם טחינה וסלט; בעשורים האחרונים יש גם גרסאות אפויות מטעמי בריאות.
במעגלי הגירה ותרבות נוצרו גרסאות רבות, אך שני הסוגים העיקריים הם: כדורים קטנים מגרגרי חומוס גרוסים גס, וקציצות בגודל בינוני מפול המכונות בצפון אפריקה ובמצרים "טעמיה". בישראל הפך הפלאפל לפופולרי כבר משנות ה־30, ובתקופות ראשונות למדינה נחשב בעיני רבים למאכל לאומי, אף על פי שמקורו במצרים. בעשורים האחרונים עלה מחיר המנה משמעותית.
במצרים טוענים לפלאפל העשוי משעועית או מפולי פול מטוגנים, שמכונה טעמיה.
בסוריה מכינים פלאפל מפולי שעועית יחד עם חומוס טחון, לעתים בצורת בייגלה מצופה סומסום.
"מחשי" בערבית פירושו "ממולא". פלאפל מחשי הן קציצות גדולות של עיסת פלאפל ממולאות בבצל מטוגן ותבלינים, ולפעמים בבשר. המנה נפוצה בחודש הרמדאן, בארוחת שבירת הצום (אפטאר).
מנה של פלאפל בפיתה היא מנה חמה צמחית המבוססת על קטניות (פול וחומוס). בפלאפל כ־30 גרם חלבון צמחי ל־100 גרם, והוא נטול כולסטרול כיוון שמקורו בצמחים. עם זאת, הפלאפל מטוגן בשמן; שימוש חוזר בשמן מעלה את כמות הרדיקלים החופשיים, מולקולות שעלולות להזיק לגוף. הפיתה בדרך כלל מקמח לבן. נוכחות חומוס וירקות בשילוב יכולה לשפר את הערך התזונתי של המנה.
12 ביוני הוכרז כיום הפלאפל הבין־לאומי, לקידום המנה והתרבות הקשורה בה. בישראל יש הפניה תרבותית לפלאפל בשירים ובמדיה: שיר הפלאפל נכתב על ידי דן אלמגור, הולחן על ידי משה וילנסקי ובוצע לראשונה על ידי ברוך נדב ב־1957. יש גם התייחסויות במשחקים ובסרטים מקומיים ובשפה העממית לציונים צבאיים.
פלאפל הוא כדור מטוגן אוכל מהמזרח התיכון. הוא עשוי מחומוס (שעועית קטנה) או מפול (שעועית גדולה). מעלים אותו בפיתה עם ירקות וטחינה (ממרח שומשום).
פלאפל התחיל במצרים לפני שנים רבות. הקופטים הכינו אותו מפול במקום בשר בחגים. אחר כך הלך לצפון והכינו אותו גם מחומוס. היום אוכלים פלאפל בהרבה מדינות במזרח התיכון ובערים בעולם.
במצרים קוראים לו טעמיה. עושים אותו מפול או שעועית.
בסוריה מכינים אותו כמו בייגלה עם חור ומצפים בסומסום.
"מחשי" אומר "ממולא". אלה קציצות גדולות עם מילוי בצל ותבלינים. אוכלים הרבה בתקופת הרמדאן (חודש שבו מוסלמים צמים ביום).
פלאפל הוא אוכל צמחי. יש בו חלבון מהצמחים. הוא מטוגן בשמן, ולכן הוא שומני יותר.
12 ביוני הוא יום הפלאפל הבין־לאומי. בישראל יש שיר על הפלאפל משנת 1957.
תגובות גולשים