פלסטינים (בערבית: فِلَسْطِينِيّون) הם קבוצה אתנית ועם שמוצאם באוכלוסייה הערבית שחיה בארץ ישראל של תקופת המנדט הבריטי. כיום הם חיים בעיקר בממלכת ירדן, בישראל (כולל ערביי ישראל), ברשות הפלסטינית (יהודה ושומרון ורצועת עזה), בלבנון, בסוריה ובהגירה רחבה ברחבי העולם.
השפה המדוברת היא ערבית פלסטינית, ניב של השפה הערבית. בישראל מדברים ערבית פלסטינית ועברית. בפזורה מדברים גם ערבית ולשונות מדינה מקומית.
הפלסטינים נתפסים כלאום עם תביעת זיקה לארץ ישראל. התנועה הלאומית הפלסטינית שואפת להגדרה עצמית ולעתים למדינה פלסטינית עצמאית. ארגונים מרכזיים בהיסטוריה הם אש"ף (ארגון לשחרור פלסטין) והרשות הפלסטינית, שנוצרה לאחר הסכמי אוסלו (1993) כמוסד שלטוני עם אוטונומיה בחלקים מהשטח.
חוקרים שונים מציעים הסברים שונים למוצאם של הפלסטינים: יש הטוענים לקשר עתיק עם הכנענים או העמים המקומיים הקדומים; אחרים מדגישים השפעה של הגירה ערבית מהמזרח התיכון; יש שמדברים על המשכיות חלקית של אוכלוסייה יהודית-שומרונית שהתאסלמה לאורך הדורות. מחקרים גנטיים מראים קשרים מורכבים עם אוכלוסיות אזוריות, בלי הסכמה חד־משמעית.
המונח "פלסטין" מקורו בשם היווני והלטיני של האזור (Palæstina), שנגזר מהמילה המקראית הקשורה לפלשתים. השם אומץ בתקופות הרומיות והביזנטיות, והמשיך לשמש בצורות שונות עד לזמן המנדט הבריטי.
במהלך התקופה העות'מאנית (עד 1917) חיו באזור תערובת אוכלוסיות מקומיות ובדור ה-19 גדלה ההגירה לאזור. תחת המנדט הבריטי (1917, 1947) התחזק השימוש במונח "פלסטינים" לתיאור תושבי הארץ. בעקבות החלטת האו"ם על חלוקה ב-1947 ומלחמת 1948 רבים ערבים הוצאו או נמלטו מהשטח שנותר למדינת ישראל; אירוע זה מכונה על ידי הפלסטינים "הנכבה".
במלחמת ששת הימים (1967) כבשה ישראל את רצועת עזה, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. מאז נמשכים הוויכוחים על השליטה והזכויות בשטחים אלה. משנות ה-70 וה-80 צמחו תנועות לאומיות פלסטיניות שונות, ובשנות ה-80 החלה האינתיפאדה הראשונה (1987). ב-1993 נחתמו הסכמי אוסלו, אך הם לא הביאו להקמת מדינה סופית. האינתיפאדה השנייה החלה ב-2000 והלכה והסלימה עד אמצע שנות ה-2000.
החלוקה הפוליטית המודרנית כוללת רצועת עזה (מאז 2007 נמצאת בפועל בשליטת חמאס) ויהודה ושומרון, שבה שירותי ממשל וריבונות חלקית של הרשות הפלסטינית.
במהלך 1948 נוצרים מיליוני פליטים פלסטינים וזרם ההגירה נמשך בעשורים שלאחר מכן. אונר"א ומקורות אחרים מצביעים על מיליוני פליטים וקהילות פלסטיניות בפזורה, במיוחד בירדן, לבנון וסוריה.
התרבות הפלסטינית כוללת שפה ניבית, לבוש מסורתי ורקמה, מלאכות יד, מטבח לבנטיני משותף לאזור, ספרות, שירה, מוזיקה וקולנוע. נושא המולדת והזיכרון של האובדן חזק ביצירה הפלסטינית המודרנית.
- השם "פלסטין" עבר שינויים היסטוריים ומשמעותו השתנתה בהתאם לשליטים ולתקופות.
- יש ויכוח היסטורי ומדעי על מוצאם של הפלסטינים; אין הסכמה מלאה.
- סוגיית הפליטים, מעמדם וזכויותיהם נשארה מרכזית בסכסוך.
- הניסיון להשיג מדינה פלסטינית ולהשיג פתרון פוליטי נמשך ועובר משברים ועיכובים.
פלסטינים הם עם שמקורו בתושבי הארץ שנקראה פעם "פלסטין". היום הם חיים בישראל, בירדן, ברצועת עזה, ביהודה ושומרון, בלבנון ובמקומות אחרים בעולם.
הם מדברים בערבית פלסטינית. בישראל מדברים גם בעברית.
רבים מהפלסטינים רוצים מדינה משלהם. יש להם ארגונים ומנהיגים שמנסים להשיג זאת בדרכים פוליטיות ולעיתים גם במאבק.
השם "פלסטין" עלה כבר בתקופות עתיקות. במשך השנים שלטו באזור אימפריות שונות. אחרי מלחמת העולם הראשונה שלטה בריטניה באזור. ב-1948 פרצה מלחמה שגרמה להרבה ערבים לעזוב את בתיהם. אירוע זה נקרא "הנכבה" (אסון גדול).
ב-1967 ישראל כבשה שטחים נוספים. אחרי שנים של מאבקים נחתמו ב-1993 הסכמים שנקראים הסכמי אוסלו. הם הקימו גוף שנקרא הרשות הפלסטינית שמטפל בחלקים מהשטח. בשנים שונות היו גם התקוממויות שנקראו "אינתיפאדות".
הרבה משפחות פלסטיניות נאלצו לעזוב ב-1948. רבים מהם ואחרים שנולדו במחנות פליטים חיים במדינות אחרות.
הפלסטינים אוהבים מוזיקה, שירה, אוכל מסורתי ורקמות יפות על ביגוד. הם גם כותבים ספרים ומפיקים סרטים.
= מילים מסבירות:
מנדט - שלטון של מדינה אחרת על הארץ. פליטים - אנשים שעזבו את ביתם בגלל מלחמה או סכנה. אש"ף - קיצור לשם ארגון פוליטי פלסטיני שניסה לייצג את העם.
תגובות גולשים