פסוקי דזמרא

פסוקי דזמרא הם חלק של תפילת שחרית (תפילת הבוקר) המורכב בעיקר מפרקי שבח והודיה מן התנ"ך, בראש ובראשונה מספר תהילים. חלק זה מתחיל בברכת "ברוך שאמר" ומסתיים בברכת "ישתבח". הוא מהווה פתיחה לקריאת שמע (קטע מרכזי בתפילה שבו מאמירים קטעי אמונה) ולתפילת העמידה (תפילה עיקרית המכונה גם שמונה עשרה).

השם מופיע בתלמוד הבבלי; המשמעות המקובלת היא שמדובר במזמורי שבח. חלק מהמאירים פירשו את השם גם כ"קיצוץ" של כוחות רעה, כלומר קטע שמכין את המתפלל לקבלת התפילה.

בגרסאות השונות של המסורת יש הבדלים בסדר ובתוספות. בלשון הכללית מרכז הדברים הוא: ברכת פתיחה, מזמורים מתהילים (בעיקר "אשרי יושבי ביתך", תהילים קמ"ה), קטעים נוספים מן התורה ומספרים אחרים, וסיום בברכת "ישתבח".

"הודו" הוא קטע שבח שמורכב מחלקים מהתנ"ך. בקהילות שונות מונהג במקומות שונים: אצל אשכנזים אחרי "ברוך שאמר", אצל ספרדים ולחלק מהעדות לפניו. יש גם הבדלים האם אומרים אותו בכל ימות השנה.

מזמור זה (תהילים ל') צורף לפסוקי דזמרא מאוחר יותר. מנהגים נבדלים לגבי תחילתו והאם לומר את הפסוק הפותח. בחנוכה חלק מהקהילות מוסיפים פסוק שנשמט בשאר השנה.

ברוב הנוסחים אמרה של מזמור זה מלווה בפסוקים מיוחדים המתחילים במילים "למנצח".

קטע קצר בתפילות תימן, המהלל את אלוהים ומביע אמונה בעם ישראל. נאמר לפני "ברוך שאמר".

ברכה זו פותחת את פסוקי דזמרא. יש נוסחים קצרים וארוכים בקרב קהילות שונות. נהוג לעמוד בעת אמירתה, ויש מנהגים להחזיק ציציות.

מזמור זה נחשב קשור לקרבן התודה. יש מחלוקת הלכתית ונוהגים שונים אם לאמרו בחול או בשבת. רוב הקהילות אומרים אותו ביום חול ומחליפים אותו בשבת במזמור מתאים.

קטע של פסוקים שנמצא כבר בסדרי תפילה קדומים. יש הסוברים שזה הקדמה למזמור "תהילה לדוד".

חלקם העיקרי של פסוקי דזמרא הם מזמורי תהילים, בראשם "אשרי יושבי ביתך" (תהילים קמ"ה) ומזמורים אחרים המסיימים במילה "הללויה". מזמורים אלה שמים דגש על גדלות הבורא ומכינים את הלב לעת התפילה.

לאחר מזמוריו של תהלים יש קטעי תפילה קצרים המסתיימים בפסוקים המסכמים את חמשת ספרי תהילים.

קטע מתוך תפילת דוד שנאמר לעת סיום, שברבות מקומות נוהגים לעמוד בו.

רצף פסוקים מתוך נחמיה המתחבר לשירת הים כמבוא אליה.

חלק זה מסתיים בשירת הים (שיר משה ובני ישראל לאחר קריעת ים סוף). במנהג הרוב שירת הים נאמרת לפני ברכת "ישתבח". חלק זה נחשב לחלק היחיד של פסוקי דזמרא המגיעה ישירות מן התורה.

בנוסח תימן ישנה תוספת של שירת מרים וקטעים נוספים אחרי שירת הים.

פיוט שהיה מקובל בנוסח איטליה ובמקומות אחרים, המתחיל במילים אלו ומשויך לשם שלמה אבן גבירול.

ברכה זו סוגרת את פסוקי דזמרא. יש מנהגים לעמוד או לשבת בעת אמירתה, ולענות אמן בסיומה באופן שונה בקהילות שונות.

בשבת ובחגים מזמינים מנגינות מיוחדות ומוסיפים מזמורים נוספים, לפי מנהג כל עדה.

בימים מיוחדים מוסיפים מזמורים נוספים, ולעתים הם נאמרים לפני "ברוך שאמר" כדי לא להפריע לסדר העתיק.

פיוט שמושר בשבת וחג כחלק מהתפילה. נוסחו נחשב מורחב ויש לו מקום מיוחד בליטורגיה.

פוסקים קבעו סדר עדיפויות לחלקים בפסוקי דזמרא, כדי לדעת מה להשלים אם מאחרים לבית הכנסת. יש חילוקי דעות האם חייבים להשלים את הנחסרים.

נפסק שאסור לומר את הזמירות במהירות. המנהג הוא לומרן בנחת ובכוונה, לא במריצה.

פסוקי דזמרא הם חלק בתפילת הבוקר. זהו רצף של שירים ופזמונים מהתנ"ך, בעיקר מתהילים. חלק זה נפתח בברכה בשם "ברוך שאמר" ומסתיים ב"ישתבח".

השם מופיע בתלמוד. הוא מדבר על שירי שבח שאומרים בתחילת התפילה.

התחלה: ברכה. אחר כך: מזמורים מתהילים, קטעים מהתורה וסיום ב"ישתבח".

"הודו" הוא קטע שבח מהתנ"ך. יש מקומות שאומרים אותו לפני הברכה, ויש שאומרים אותו אחרי.

זהו מזמור משיריו של דוד המלך. חלק מהקהילות אומרים אותו בחנוכה ובימים אחרים.

יש פסוקים שמתחילים במילים אלה, והם חלק מהמזמורים.

קטע קצר בתפילות תימן. הוא משבח את אלוהים.

ברכה של פתיחה. לרוב עומדים בעת אמירתה.

מזמור שקשור להודיה. יש מנהגים שונים מתי לומר אותו: בחול או בשבת.

אוסף של פסוקים שנאמרים כהכנה למזמור הגדול "אשרי".

המזמור המרכזי הוא "אשרי יושבי ביתך" (תהילים קמ"ה). אחרי כן באים מזמורים שמלמדים להלל את גדולת הקב"ה.

קטע קצר לאחר תהילים שמסיים סדר של פסוקים.

תפילה של דוד שנאמרת בסיום.

פסוקים מתוך נחמיה שמובילים אל שירת הים.

שיר ששר משה ובני ישראל אחרי קריעת ים סוף. בסוף פסוקי דזמרא שרים אותו לפני הברכה הסופית.

בכמה נוסחים יש גם שירת מרים וקטעים נוספים אחרי שירת הים.

פיוט קצר שהיה נהוג בנוסחים של איטליה.

הברכה שמסיימת את פסוקי דזמרא. בקהילות מודרניות יש מנהגים שונים בעת אמירתה.

בשבת ובחג שרים את החלקים האלה במנגינה מיוחדת.

בחגים מוסיפים מזמורים במיוחד. כל קהילה נוהגת קצת אחרת.

פיוט מיוחד שנאמר בשבת וחג כחלק מהשירה בתפילה.

יש חלקים שחשובים יותר. מי שמאחר יכול לדלג על חלקים פחות חשובים.

מומלץ לומר את הפסוקים לא מהר, בצורה רגועה ומכוונת.