פסיכותרפיה היא טיפול נפשי שניתן על-ידי אנשי מקצוע באמצעות דיבור ותקשורת. המטרה היא להעריך, לאבחן ולטפל ברגשות, במחשבות ובדפוסי התנהגות שפוגעים בתפקוד היום‑יומי. הטיפול יכול להיות פרטני, זוגי, משפחתי או קבוצתי.
בישראל מטפלים רבים יכולים להציע פסיכותרפיה: פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, מטפלים באמנויות ואחרים. תחום הפסיכותרפיה אינו מוסדר בצורה אחידה בחוק, ולכן יש הבדל ברמות ההכשרה ובבקרת האיכות. משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה קבעו הנחיות להכשרות מסוימות, וקיימות תעודות מקצועיות שמטרתן להקל על הציבור בבחירת מטפל.
יש גישות טיפול רבות. חלק מהן נתמכות במחקרים, וחלק פחות. כמעט כל הגישות מדגישות רכיבים משותפים להשגת הצלחה, למשל הברית הטיפולית, הקשר של אמון בין מטפל למטופל. אמפתיה והקשבה של המטפל מאפשרות למטופל להבין את עצמו ולשנות דרכי התמודדות.
השיטה שהגה זיגמונד פרויד מבוססת על רעיון הלא‑מודע, חלק מהנפש שפועל מתחת למודעות. בטיפול מנסים להעלות חומרים מודחקים אל המודע, לפרשם ולעבדם. הטיפול עשוי להתקיים לעיתים מספר פעמים בשבוע ולמשך שנים. כיום הוא דורש משאבים גדולים, ויש מחקרים שמצביעים על יעילות נמוכה יחסית לשיטות אחרות, אך גם קיימים נתונים התומכים בו במצבים מסוימים.
הטיפול הפסיכודינמי נובע מהפסיכואנליזה ומתמקד בקונפליקטים פנימיים ומשמעות היחסים בעבר ובהווה. המטרה היא ליצור תובנות ולהשתמש בהן לשיפור התפקוד. בדרך כלל נפגשים פעם בשבוע, והטיפול יכול להיות קצר או ארוך יותר לפי המקרה.
CBT (טיפול קוגניטיבי־התנהגותי) הוא טיפול מבוסס שמכוון לשנות מחשבות והתנהגויות שהשומרות על התסמינים. המטופל לומד לזהות 'מחשבות אוטומטיות' ולשנותן. לטיפול זה יש עדות מחקרית רחבה, והוא יעיל בפני דיכאון והפרעות חרדה.
הטיפול ההתנהגותי מדגיש למידה ושינוי הרגלים דרך חיזוקים והתניות. הקוגניטיבי מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה. שניהם משלבים תרגול ושיעורי בית.
גישה זו שמה דגש על המעמד הסוציו־אקונומי של המטופל והשפעתו על הטיפול. היא פותחה כדי להתאים טיפול לקבוצות שנפגעו מהקשייה תרבותית וחברתית.
ויקטור פראנקל פיתח את הלוגותרפיה, שמדגישה חיפוש משמעות בחיים. לפי גישה זו, מציאת משמעות יכולה להקל על סבל ולתת כיוון לחיים.
קרל רוג'רס הדגיש קבלה בלתי־שיפוטית של האדם. המטפל משקף ומקבל, וכך מאפשר למטופל להתפתח ולהגיע להחלטות אישיות.
בטיפול במשחק הילד מבטא רגשות וחוויות באמצעות משחק. זהו כלי חשוב לטיפול בילדים, כי קל להם לתקשר דרך משחק במקום מילים.
קבוצות מאפשרות תמיכה בין מטופלים בעלי בעיות דומות. מטפל או צוות מטפלים מנחים את המפגשים.
הטיפול בוחן את יחסי המשפחה או הזוג כגורם מרכזי לבעיה. המטפל עובד עם כל בני המשפחה או הזוג כדי לשנות דפוסים ולשפר תקשורת.
טיפול זה משתמש ביצירה ואמנות כדי להביע רגשות שאינם מובטאים בקלות במילים. הוא מתאים גם לילדים וגם למבוגרים, ומבוסס על הכשרות מיוחדות.
גישה שמשלבת טכניקות ממספר שיטות. הטיפול ממוקד, קצר יחסית ועובד לפי 'חוזה טיפולי' על מטרות ותוצאות.
מחקרים גדולים משנים את הממצאים: מחקר מטא‑אנליטי משנת 2024 מצא שטיפול פסיכולוגי יעיל למגוון בעיות. מצד שני, מטא‑אנליזה משנת 2022 שכללה הרבה סקירות קודמות מצאה אפקט בינוני‑קטן. ממצאים תלויים בשיטת המחקר, בסוג ההפרעה ובקבוצת ההשוואה. ישנן עדויות חזקות לטובת CBT במצבים כמו דיכאון וחרדה. ניטור תוצאות בזמן אמת נפוץ במדינות שונות, ומסייע לשיפור הטיפול.
האפקטיביות תלויה בבעיה המטופלת: מחקרים מראים שלפסיכודינמיקה יש יתרון במקרים מורכבים וארוכי‑טווח. לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי יש יתרונות ברשתות הראיות לטיפול בחרדות ודיכאון. בקרב ילדים ומתבגרים נמצא ש־CBT וטיפול בינאישי היו בין היעילים ביותר.
פסיכותרפיה היא טיפול מדבר. המטפל עוזר לאנשים עם רגשות ומחשבות קשות. הטיפול יכול להיות אחד על אחד, בזוג, במשפחה או בקבוצה.
בישראל מטפלים רבים נותנים פסיכותרפיה. החוק לא מסדיר הכל בצורה אחידה. יש הנחיות והכשרות שמסייעות לזהות מטפלים מתאימים.
יש דרכים שונות לטפל. חלקם מדברים על רגשות, אחרים עושים תרגילים ושיעורי בית. קשר טוב בין מטפל למטופל חשוב להצלחה.
פרויד פיתח שיטה שמחפשת חלקים ב'לא־מודע', דברים שהאדם לא תמיד יודע עליהם. לטיפול כזה לפעמים לוקח הרבה זמן.
שיטה שמחפשת קונפליקטים פנימיים ולומדת איך הם משפיעים על החיים.
CBT עוזרת לשנות מחשבות והפעולות שמקשות על האדם. יש לה תרגילים ושיעורי בית.
בטיפול זה ילדים משחקים כדי להביע רגשות. המשחק עוזר לילד לתקשר בלי מילים.
המטפל עובד עם כל המשפחה או הזוג. המטרה לשפר את היחסים ולפתור בעיות יחד.
באמצעות ציור, מוזיקה או יצירה אפשר להביע רגשות שקשה למילים.
מחקרים מראים שטיפולים רבים עוזרים. התוצאות משתנות לפי השיטה והבעיה.
