פעילות אירובית

''פעילות אירובית'' היא פעילות גופנית שמצריכה מאמץ ברמה תת-מרבית ומפעילה קבוצות שרירים גדולות לפרק זמן ממושך. דוגמאות נפוצות: הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה, סקי ומחול אירובי (זומבה). פעילות אירובית מגדילה את צריכת החמצן של הגוף ומעלה את קצב הלב, כדי לספק חמצן לשרירים. בשונה מפעילות אנאירובית (שאינה תלויה בחמצן), אירובית מבוססת שימוש בחמצן.

כדי להבין אם פעילות היא אירובית או אנאירובית, מסתכלים על שלוש מערכות אנרגיה בגוף. כל מערכת מספקת אנרגיה בשלבים שונים של המאמץ, וכל אחת דומיננטית בזמנים שונים של הפעילות. עבור חובבים שמעוניינים לשפר כושר או לרדת במשקל, בוחרים בדרך כלל בתרגול ממושך שמפעיל בעיקר את המערכת האירובית. ספורטאים עשויים לשלב גם את המערכות האחרות.

כשמתכננים אימון אירובי מתייחסים לשלושה משתנים עיקריים: תדירות האימונים, עצימות (רמת הקושי) ומשך כל פעילות. כל אחד מהמשתנים מושפע מסוג האימון, מהמטרות ומהרמת המתאמן.

''פעילות אירובית'' היא תנועה שמחזקת את הגוף ונמשכת זמן. היא משתמשת בחמצן, זאת אומרת שהגוף נושם יותר. דוגמאות: הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה וזומבה.

בגוף יש שלוש דרכים לתת אנרגיה למאמץ. כל דרך עובדת יותר בזמן אחר של הפעילות. אנשים שרוצים לשפר כושר או לרדת במשקל עושים בדרך כלל פעילויות ארוכות שמפעילות את הדרך האירובית.

כשעושים אימון אירובי חשוב לחשוב על שלושה דברים: כמה פעמים עושים את זה, כמה קשה זה, וכמה זמן זה נמשך. אימונים אירוביים גם עוזרים לשלוט בלחץ דם, לחזק שרירים ולשפר את מצב הרוח בעזרת הורמונים טבעיים במוח.