פפירוס

פּפּירוס הוא סוג עתיק של נייר שעשוי מצמח הגומא, הנקרא גם צמח הפפירוס. השימוש בפפירוס החל במצרים העתיקה כבר בימי השושלת הראשונה, והוא נפוץ בהמשך במזרח התיכון, באירופה ובדרום-מערב אסיה.

גליונות פפירוס מיוצרים מגזע הגומא. מסירים את הקליפה, חותכים את תוכן הגזע לרצועות דקות באורך כ־40 ס"מ, ומניחים שכבה אחת של רצועות לצד זו. שמים שכבה שנייה בזווית של 90 מעלות, ולוחצים את שתי השכבות זו על זו עד שהן מתאחות לגיליון יחיד. ייתכן שרצועות הוטבלו במים לקראת רקבון קל, אך זה אינו ודאי. לאחר הייבוש מלטשים את הגיליון בעזרת חפץ עגול, אולי אבן.

בהתחלה השתמשו בפפירוס למגילות, גלילים של כתב. מאוחר יותר היוונים גילו איך לחבר גליונות יחד וליצור ספרים. באקלים יבש כמו במצרים הפפירוס נשמר היטב, אך בלחות הוא נרקב וניזוק.

במצרים נמצאו פפירוסים חשובים, למשל פפירוס אברס, רשימה של 867 מיני צמחים, רובם עם תכונות רפואיות מיוחסות. פפירוסים מספקים מידע מרכזי על חיי היומיום והידע במצרים העתיקה, כולל אוספים של פפירוסי כישוף יווניים שהשפיעו על המחקר מהמאה השנייה לפני הספירה עד המאה החמישית.

השימוש בפפירוס הפסק/ה במצרים סביב המאה השמינית, כשהגיע הנייר לידי הערבים והיה זול יותר. באזורים מסוימים השתמשו גם בקלף, שהוא נייר עשוי מעורות. ידוע על שימושים מאוחרים יותר במסמכים מהמאה ה־11, ובאימפריה הביזנטית עד המאה ה־12, אם כי לא שרדו פפירוסים מאותה תקופה.

פּפּירוס הוא נייר קדום. הוא עשוי מצמח הגומא. הגומא הוא צמח שמכונה גם פפירוס.

כדי להכין פפירוס חותכים את גזע הצמח לרצועות. מניחים שכבה של רצועות ומשים שכבה שנייה בזווית של 90 מעלות. לוחצים ונותנים לייבוש. לאחר הייבוש מלטשים את הגיליון באבן או חפץ עגול.

השתמשו בפפירוס למגילות, גלילי כתב. מאוחר יותר היוונים חיברו גיליונות ויצרו ספרים. במצרים היבשה הפפירוס נשמר טוב. בלחות הוא רקב ומתפרק.

אחד הממצאים המפורסמים הוא פפירוס אברס. זהו מסמך שמונה 867 מיני צמחים, רבים מהם לשימוש רפואי. פפירוסים עוזרים ללמוד על חיי האנשים במצרים העתיקה.

לפי המסמכים, מצרים השתמשה בפפירוס עד המאה ה־8. אחר כך הגיע הנייר והחליף אותו. קלף, שהוא נייר מעור, שימש גם כן בחלק מהמקומות.