כלי כתיבה

כלי כתיבה הם אמצעים לכתיבה או שרטוט. אפשר להבחין בין כלים שנחצבו למשטח לבין כלים שמורחים חומר על משטח.

המקור של כלי הכתיבה הוא בתקופת האבן, כשהאדם הקדמון צייר פטרוגליפים (ציורים על קירות מערות).
עם הופעת הכתב בשומר ובמצרים נוצרו כלי כתיבה מתקדמים יותר. בתחילה כתבו על אבנים רק דברים חשובים, כגון צווים וחוקים. אחר כך עברו לכתיבה על פפירוס (חומר לכתיבה שמיוצר מצמח).
במאה ה־2 לפנה"ס מצרים אסרה על יצוא צמח הגומא, שממנו מכינים פפירוס. בגלל זה המציאו בפרגמון פרגמנט (עור מוכן של חיות לכתיבה). הפרגמנט היה עמיד יותר מהפפירוס, אבל יקר לייצור. כשהאמברגו הוסר חזרו להשתמש בפפירוס, ולבסוף נכנס הנייר מסין והחליף אותו באירופה.

כלי הכתיבה השפיעו על צורת וכיוון הכתב. כאשר הכלים היו של חיתוך וסיתות (חיתוך על משטח), העמים נטו לכתוב מימין לשמאל. זאת מכיוון שכוח הסיתות והיד הימנית מסתירים את הטקסט אם כותבים משמאל לימין. דוגמה לכך היא כתב היתדות (כתב קדום המעוצב בקווים ישרים).
כשהכלים העיקריים היו של מריחה או משיחה של דיו, פותחו כתבים שנכתבו משמאל לימין. כותב ימני עלול למרוח את הדיו אם יכתוב מימין לשמאל, ולכן נוצרו אותיות מעוגלות ולעתים מחוברות. דוגמה בולטת היא הכתב הלטיני.

כלי כתיבה הם דברים שמאפשרים לכתוב או לצייר. יש כלים שחותכים במשטח, ויש כלים שמורחים עליו.

בזמן האדם הקדמון ציירו על קירות מערות פטרוגליפים (ציורים על סלעים).
במצרים ובשומר כתבו על פפירוס (נייר מעשב). אחר כך המציאו בפרגמון פרגמנט (עור חיות לכתיבה).
הפרגמנט היה חזק אבל יקר. בסוף הגיע הנייר מסין והחליפו את הפפירוס.

הכלים השפיעו על איך כותבים וכמה מעוגלות האותיות. סיתות (חיתוך) גרם לכתיבה מימין לשמאל ולאותיות ישרות. מריחת דיו גרמה לכתיבה משמאל לימין ולאותיות מעוגלות. דוגמה לכתיבה מימין לשמאל היא כתב היתדות, ולמשמאל לימין - הכתב הלטיני.