פפירוס איפוור

פפירוס אִיפּוּוֶר (Ipuwer), המכונה גם "השיחה של איפוור עם אדון הכול", הוא פפירוס מצרי עתיק הכתוב בכתב היראטי (כתב יד מצרי קדום). שמו המוזיאלי הוא "ליידן מספר 344" והוא שמור במוזיאון הארכאולוגי הלאומי בליידן, הולנד.

העתק הפפירוס ששרד מתוארך לסוף המאה ה-13 לפני הספירה. עם זאת, מקובל אצל חוקרים שהטקסט עצמו חובר הרבה קודם, בשלהי השושלת ה-12 או בתקופת הביניים השנייה, בערך במאות ה-20 עד ה-17 לפני הספירה.

הפפירוס מתאר תקופה של כאוס חברתי במצרים: אסונות טבע ומגפות, שודדים ושוד, והיפוך הדרגים החברתיים שבו עשירים נעשים עניים והעניים תופסים כוח. מוזכר רעב, מוות וצורות טקסיות מוזרות - נשים שאינן יכולות להרות ואנשים שמקודשים במקומות לא רגילים. חלק מהתיאורים מדגישים גם את המרדנות של משרתים שעוזבים את עבודתם.

חוקרים מציעים כמה קוראות לטקסט. הגישה הנפוצה רואה בו תיאור של נפילת הממלכה הקדומה או כתוצאה מהשתלטות החיקסוס (בערך 1750 לפני הספירה). בעבר הוצעה גם קריאה נבואית, אך היא נדחתה ברוב המקרים. יש שהציעו שהטקסט הוא מטפורה או אגדה, לא דיווח היסטורי מדויק, ושמדובר בקינה על "סדר מול תוהו".

החלקים הסופיים כוללים דיאלוג בין הדמות המכונה "איפוור" ובין "הוד מלכותו אדון הכול" (כינוי למלך או לאל). שיחה זו עוסקת בשאלה למה יש רוע בעולם ובאיזון בין מעשי האדם לאחריות האלוהית. הדיון הזה נחשב לאחת ההתייחסויות המוקדמות לשאלת התיאודיציה (ניסיון להסביר את קיום הרוע לעומת קיומן של ישויות טובות).

בספרות פופולרית ובאינטרנט מוצגים לעיתים קישורים בין פפירוס איפוור לסיפורי מכות מצרים ויציאת מצרים, ואף להשפעות מהתפרצות הר געש במיקרת סנטוריני. אלה לא מקובלים בדרך כלל במחקר, משום שהתיאורים בפפירוס אינם מתאימים לפרטים של יציאת מצרים, ותיארוך היצירה ולהתפרצות אינם תואמים באופן ברור. עם זאת, אם מניחים שיציאת מצרים התרכזה במאה ה-15 לפנה"ס, ייתכן התאמה היסטורית מוגבלת.

פפירוס איפוור הוא פיסת נייר עתיקה ממצרים. כתבו אותו בכתב היראטי. כתב היראטי הוא כתב יד מהיר של מצרים העתיקה. הפפירוס שמור במוזיאון ליידן בהולנד.

העתק שאנו מכירים נכתב בסוף המאה ה-13 לפני הספירה. חוקרים חושבים שחלקים מהטקסט יכולים להיות הרבה קדומים, סביב השנים 2000, 1600 לפני הספירה.

הפפירוס מתאר תקופה קשה במצרים. יש שם רעב, מחלות ומוות. אנשים גונבים, והעשירים נהיים עניים. כתוב שאנשים קבורים במקום לא רגיל ושהמשרתים עוזבים את עבודתם. יש גם משפטים על נשים שאינן יכולות להרות.

יש כמה דעות למה נכתב הפפירוס. חלק סבורים שהוא מדבר על נפילת ממלכה ישנה. אחרים חושבים שהוא מדבר על התקופה שהחיקסוס כבשו אז (החיקסוס הם קבוצה שבאה לשלוט במצרים). היו שהציעו שהוא נבואה, אבל רוב החוקרים לא מסכימים. אפשר גם לקרוא לפפירוס כמו אגדה או שיר על "סדר מול כאוס".

החלקים האחרונים הם שיחה בין איפוור ובין "אדון הכול". השיחה מנסה להבין למה רע קורה בעולם ולמי אחראי עליו.

אנשים מסוימים קישרו את הפפירוס לסיפורי יציאת מצרים או להתפרצות געשית באיי סנטוריני. רוב החוקרים לא מקבלים את הקישורים האלה. הם אומרים שהתיאורים לא בדיוק תואמים והתאריכים שונים.