פצצה מתקתקת הוא ניסוי מחשבתי במוסר שעוסק בשאלה האם מצדיקים עינויים כדי להציל חיים.
בישראל המונח משמש גם להצדקת צעדים חריגים, כמו סיכול ממוקד ולחץ פיזי מתון, במטרה למנוע פעולת טרור עומדת להתרחש.
בתרחיש מסורתי הרשויות מחזיקות אדם שיודע על פיגוע קרוב. נתון כי רק עינוי יגרום לו למסור את המידע הדרוש שימנע את הפיגוע. השאלה המוסרית היא האם יש לענות אותו כדי להציל חיים.
במערכת הביטחון המונח מתאר אירוע חבלני צפוי שיש לעשות כל מאמץ לסכלו, או את המחבל שעומד לבצעו.
לאחר טענות על שימוש בלתי מבוקר בעינויים בחקירות של עצירים פלסטינים הוקמה ועדת לנדוי (1987). הוועדה קבעה קריטריונים, התירה לחץ פיזי מתון וקראה לגמישות כללים כשמדובר ב"פצצה מתקתקת".
בפסק‑דין של בג"ץ (1999) נקבע שאמצעים אלה אינם חוקיים. עם זאת קבע בית המשפט שאם יוכח שננקטו כדי לסכל פיגוע צפוי, ייתכן שייעשה שימוש בשיקול שימנע נקיטת צעדים נגד החוקרים. הפעלת הנוהל מחייבת התייעצות עם ראש השירות ודיווח ליועמ"ש.
המושג חלחל לשפת היומיום והורחב לתיאור מצבים אחרים של סכנה צפויה. בדצמבר 2015 נחקרו שלושה חשודים יהודים בהצתת משפחת דוואבשה בדומא בנוהל פצצה מתקתקת, שימוש ראשון בנוהל בחקירת יהודים, שהוביל לביקורת על הרחבת ההגדרה.
פצצה מתקתקת הוא רעיון ששואלים בו אם נכון לגרום לכאב כדי להציל אנשים.
עינויים (כאשר גורמים בכוונה לכאב כדי לשאול שאלות).
לפי התרחיש יש אדם שמכיר תוכנית לפיגוע קרוב. רק אם יעברו עליו עינויים, הוא יגיד את המידע שימנע את הפגיעה. השאלה היא האם מותר לעשות זאת כדי להגן על אנשים.
בישראל משתמשים בביטוי לדבר על פיגוע צפוי או על מי שמנסה לבצע אותו.
בשנת 1987 הוקמה ועדת לנדוי, ועדה שבדקה את הנושא וקבעה כללים ואפשרה לחץ פיזי מתון.
ב־1999 בג"ץ (בית המשפט העליון) אמר שהשיטות האלה אינן חוקיות. עם זאת נקבע שאם אמצעים כאלה שימשו כדי למנוע פיגוע צפוי, יתכן שלא יעמידו לדין את החוקרים.
המונח הפך לביטוי בשפה היומיומית. בדצמבר 2015 נחקרו שלושה חשודים יהודים בהצתת משפחה בדומא בנוהל הזה. זה היה השימוש הראשון בנוהל בחקירת יהודים, והוא עורר ביקורת.
תגובות גולשים