פקטור פנימי

פקטור פנימי (Intrinsic Factor) הוא גליקופרוטאין, כלומר חלבון שמחובר לסוכרים, שמופרש מתאי הדופן בקיבה (Parietal cells). הוא חיוני לספיגה תקינה של ויטמין B12 במעי הדק.

מילון קצר:
B12 = ויטמין B12.
R = קושר R קיבתי (חלבון שנמצא ברוק ובנוזל הקיבה).
IF = פקטור פנימי (החלבון שמאפשר ספיגה של B12).
TCII = טרנסקובלמין II (חלבון שמעביר את B12 בדם).

וויטמין B12 מהמזון נקשר קודם לקושר R בקיבה. במקביל, תאי הדופן בקיבה מפרישים את הפקטור הפנימי.

בתריסריון (החלק הראשון של המעי הדק) הפקטור הפנימי מחליף את קושר R. נוצר קומפלקס IF-B12.

הקומפלקס IF-B12 ממשיך לאילאום הסופי (החלק האחרון של המעי הדק). שם הפקטור הפנימי מאפשר את כניסת ויטמין B12 לתאי המעי. לאחר הספיגה, B12 נקשר לטרנסקובלמין II כדי לעבור בדם אל רקמות הגוף.

חוסר בפקטור הפנימי מונע ספיגה תקינה של B12. לכן עלול להיווצר חוסר ב-B12, שמוביל לאנמיה מגלובלסטית (אנמיה שבה תאי הדם מפתחים מראה לא תקין).

הסיבה השכיחה ביותר היא אנמיה ממארת (מחלה אוטואימונית) שבה תאי הדופן נפגעים, או שנלחמים בפקטור הפנימי. סיבות נוספות כוללות כריתת קיבה חלקית או מלאה, דלקת קיבה ניוונית, וחסר מולד נדיר של הפקטור הפנימי.

תופעות, אבחון וטיפול קשורים בעיקר לתוצאות של חוסר B12, לדוגמה אנמיה ותסמינים נוירולוגיים. הטיפול מכוון להשלים את חוסר הוויטמין או לתקן את מקור הבעיה.

פקטור פנימי הוא חומר שהקיבה מייצרת. זה עוזר לגוף לקבל ויטמין B12. ויטמין B12 עוזר לגוף לעבוד טוב.

מהאוכל ויטמין B12 נקשר לחלבון בשם R. תאי הקיבה גם מייצרים את הפקטור הפנימי.

בתריסריון הפקטור הפנימי מחליף את החלבון R. הפקטור קשור עכשיו ל-B12.

בחלק האחרון של המעי הדק (אילאום) הפקטור הפנימי עוזר ל-B12 להיכנס לתאים. אחרי זה B12 נקשר לחלבון אחר בשם טרנסקובלמין II. טרנסקובלמין II מעביר את ה-B12 בדם.

אם אין פקטור פנימי, הגוף לא מקבל מספיק B12. זאת יכולה לגרום לאנמיה, שהיא בעיה בתאי הדם.

הסיבה העיקרית היא מחלה אוטואימונית שנקראת אנמיה ממארת. גם ניתוחים בקיבה או דלקת קיבה יכולים לגרום לזה. יש גם מקרים נדירים שילדים נולדים בלי הפקטור.