פקעיות טעם הן אברונים (יחידות ביולוגיות קטנות) שמשמשים קולטני טעם. הן נמצאות על הלשון, על החך הרך ומכסה הגרון. בלשון יש כעשרת אלפים פקעיות טעם, והן מעניקות ללשון את החספוס שלה. רוב הפקעיות יושבות על פטמיות, שהן מבנים על פני הלשון.
על גבי הלשון פזורות פטמיות מארבעה סוגים.
לכל פקעית טעם יש פתח זעיר שמתקשר לחלל הפה או ללוע. דרך הפתח נכנס רוק שבו נמסים חומרי הטעם. חומרים שלא מתמוססים ברוק בדרך כלל אינם מורגשים כטעם. בכל פקעית יש כ-100, 150 תאי קולטן. תאים אלה ממירים את חומרי הטעם לשינוי במתח הממברנה, מה שמתחיל את האות העצבית.
תאי הטעם בפקעית נחלקים לשלושה סוגים עיקריים. סוג 1 מהווה בערך מחצית מהתאים. תפקידו אינו ברור במלואו. תאים אלה מבטאים אנזימים וטרנספורטרים שעוזרים בוויסות החומרים בסביבה החוץ-תאית. מאופיינים גם בדמיון לתאי גליה במוח, וייתכן שהם מעורבים גם בתפיסת הטעם המלוח.
סוג 2 מהווה כשליש מהתאים. אלה תאים גדולים יותר שמבטאים קולטנים לטעמים מתוק, מר ואוממי. הקולטנים האלה מצומדים לחלבוני G (חלבונים בתא שמעבירים אותות), וכל תא מסוג 2 מבטא קולטן אחד.
סוג 3 הוא המיעוט בתאי הפקעיות. תאים אלה מתמרים בעיקר טעם חמוץ. הם משתמשים בתעלות פרוטונים הרגישות ליוני המימן שבחומצות.
בעבר הטעה הרעיון של "מפת טעמים" שנטען שלכל טעם יש אזור ייחודי בלשון. הטענה הזאת נבעה מחישוב שגוי של תוצאות ניסוי ישן, והפכה לפופולרית למרות שהייתה מטעה. ניסויים מאוחרים הראו הבדלים קטנים בלבד ברגישות באזורים שונים. כיום ידוע שכל חמשת הטעמים מורגישים בכל חלקי הלשון וגם בחלקים אחרים של הפה.
פקעיות טעם הן אברונים שעוזרים להרגיש טעמים. הן נמצאות על הלשון, על החך הרך ומכסה הגרון. יש בערך עשרת אלפים פקעיות על הלשון. הן גם גורמות ללשון להיות מחוספסת. הרבה פקעיות יושבות על פטמיות, שהן חלקים על פני הלשון.
על הלשון יש פטמיות בארבעה סוגים.
לכל פקעית יש פתח קטן אל הפה. דרך הפתח נכנס רוק שבו נמסים חומרי הטעם. חומרים שלא נמסים ברוק בדרך כלל אינם טעמיים. בכל פקעית יש כ-100 עד 150 תאי קולטן. תאים אלה משנים אות חשמלי כשהם נחשפים לטעם.
יש שלושה סוגי תאים בפקעית. סוג 1 הוא בערך חצי מהם. תפקידו לא ברור לגמרי. סוג 2 הוא כשליש מהם. תאים אלה מזהים מתוק, מר ואוממי. כל תא כזה מבטא קולטן אחד. סוג 3 הוא המיעוט. תאים אלה מזהים חמוץ. הם מגיבים ליוני המימן שבחומצות.
רעיון ה"מפת טעמים" שפירש שכל טעם באזור אחר בלשון היה שגוי. המחקרים הראו שההבדלים קטנים. היום יודעים שכל חמשת הטעמים מורגשים ברחבי הלשון ובאזורים אחרים בפה.
תגובות גולשים