פרוקופיוס

פרוקופיוס מקיסריה חי בקירוב במאה ה־6. נולד בקיסריה, אך מעט ידוע על נעוריו ומוצאו. כמה חוקרים שיערו שהוא היה יהודי או שומרוני שהתנצר. אפשר שגם קיבל השכלה משפטית כ"רטור" (פרקליט).

החל את הקריירה בקונסטנטינופול כיועץ משפטי ומזכירו של הבליסאריוס, החל משנת 527. ליווה את צבאו במסעותיו. היה עד לאירועים חשובים: דיכוי מהומות ניקה, כיבוש קרתגו וניצחונות נגד הוונדלים והאוסטרוגותים, וכניסה מנצחת לרוונה ב־540.

תאריכי כתיבה ומוות: בשנות ה־40 של המאה השישית ישב בקונסטנטינופול וכתב את "ההיסטוריה של המלחמות". סיים ככל הנראה את שבעת חלקיה הראשונים עד 545, עדכן אותם ב־551 והוסיף ספר שמיני ב־552. את "על המבנים" חיבר ככל הנראה בסביבות 554. תאריך מותו לא ודאי; ההשערות נעות בין כ־554 לבין סוף שנות החמישים של המאה.

אדוארד גיבון הצביע על שלוש יצירות עיקריות של פרוקופיוס: "ההיסטוריה של המלחמות", "על המבנים" ו"האנקדוטה" (ההיסטוריה הסודית). כתיבתו מגוונת ומשלבת תיאור היסטורי רשמי יחד עם טון ביקורתי וסאטירי.

החיבור המרכזי, "ההיסטוריה של המלחמות", מחולק לשמונה ספרים. שניים עוסקים במלחמות נגד הפרסים; השלישי והרביעי, בניצחונות על הוונדלים; הספרים החמישי עד השביעי, במלחמות עם הגותים; והשמיני נוסח מאוחר.

פרוקופיוס שאב השראה מהמסורת ההיסטורית הקלאסית. הוא משתמש בטכניקות כמו הצגת נאומים לצורך הסבר אסטרטגיה. רבות מהתיאורים מבוססים על עדות ממקור ראשון, אך קשה לאמת את כל הפרטים כי המקור העיקרי הוא רק הוא.

בטון יש שינוי ברור: בתחילה הוא מהלל את בליסאריוס, אחר־כך ממתן את ההערכה ואפילו מבקר אותו. יחסו ליוסטיניאנוס מעורב, ביקורתי יותר מאשר ב"על המבנים", אך פחות קיצוני מ"אנקדוטה".

בין השיאים הכרוניקליים בחיבור נכללת הדיווח שב־550 הוחזרו לירושלים "אגרטלים" (כלים מקודשים) על ידי בליסאריוס. פרוקופיוס מזכיר גם אי בשם יוטבה, שכנראה הוא אי טיראן מדרום לסיני.

היצירה שנקראת "האנקדוטה" או "ההיסטוריה הסודית" נכתבה בסגנון שונה וקשה. היא נותרה סודית במהלך חייו של פרוקופיוס, ומצויה רק בהעתק שהתגלה בוותיקן ופורסם ב־1623. בחיבור זה הוא ביקר בחריפות את יוסטיניאנוס, תאודורה, בליסאריוס ואחרים.

הטון של ה"אנקדוטה" נסער ומטרתו להכות בבעלי השררה. בחיבור יש טענות קיצוניות, כמו תיאורים שמציגים את הקיסר וזוגתו באור כמעט על־טבעי. ההיסטוריונים דנים באמינות הטענות הללו, כי חלקן נראות מוגזמות.

"על המבנים" נכתב בסביבות 554. הוא מתאר מבנים ציבוריים שבנה יוסטיניאנוס, כמו כנסיות, ביצורים ואמות מים. הכתיבה שם מחמיאה לקיסר ומדגישה את טובתו של הציבור. כנראה נעשה חלק מהחיבור בתמיכת החצר הקיסרית, אך חוקרים מזהים גם רמזים לדעותיו הממשיות של פרוקופיוס.

יצירות מאוחרות כמו הרומן "הרוזן בליסאריוס" של רוברט גרייבס התבססו על כתיבתו של פרוקופיוס.

פרוקופיוס נולד בקיסריה במאה השישית. יש מעט פרטים על ילדותו.
הוא עבד בקונסטנטינופול כיועץ משפטי. יועץ משפטי פירושו עורך דין.
הוא עבד עם המצביא בליסאריוס והלך עם הצבא שלו.
הוא ראה קרבות ומסעות כמו כיבוש קרתגו וכניסה לרוונה ב־540.

לפרוקופיוס יש שלוש כתבים חשובים: "ההיסטוריה של המלחמות", "על המבנים" ו"האנקדוטה".

זהו ספר גדול על המלחמות של יוסטיניאנוס. המחבר היה עד לאירועים רבים.
הספר מחולק לשמונה חלקים. חלקים מספרים על הפרסים, על הוונדלים ועל הגותים.
פרוקופיוס משתמש בנאומים כדי להסביר למה מנהיגים פעלו כך.
הוא גם מדווח על החזרת "אגרטלים" (כלים מקודשים) לירושלים ב־550.

"האנקדוטה" נקראת גם "ההיסטוריה הסודית". המילה סודי אומרת שאדם לא פרסם אותה.
שם פרוקופיוס כותב ביקורת קשה על הקיסר יוסטיניאנוס ועל אשתו תאודורה.
הוא משתמש במילים חזקות ואומר דברים קיצוניים. החוקרים לא בטוחים שכל הדברים נכונים.
החיוני לדעת שהחיבור התגלה רק אחרי זמן רב, והופיע ב־1623.

ב"על המבנים" פרוקופיוס מתאר כנסיות ובניינים שיוסטיניאנוס בנה.
הוא משבח את הקיסר ומדבר על עבודת הבנייה והמים בעיר.
חלק מהמומחים חושבים שהחיבור נכתב כדי להראות את הקיסר באור טוב.

סופרים מודרניים השתמשו בכתבים של פרוקופיוס כדי לכתוב סיפורים.
רומן מפורסם מבוסס על תיאורים שלו.