פריץ אלברט ליפמן

פריץ אלברט ליפמן (12.6.1899, 24.7.1986) היה ביוכימאי יהודי יליד גרמניה. זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה ב-1953 על גילוי הקואנזים A (CoA).

ליפמן נולד בקניגסברג. קיבל תואר MD מאוניברסיטת ברלין ב-1924, ולימד גם בקניגסברג ובמינכן. לאחר מחקר באמסטרדם השלים דוקטורט בכימיה בברלין ב-1927. עבד עם אוטו מאירהוף בהיידלברג.
בשנות ה-30 חזר למכון הקיסר וילהלם, ועבר ב-1932 לקופנהגן. ב-1939 קיבל משרת מחקר בבית הספר לרפואה של קורנל. ב-1941 עבר לבית החולים הכללי מסצ'וסטס והנהיג קבוצת מחקר בביוכימיה. ב-1949 מונה לפרופסור בכימיה ביולוגית בהרווארד. ב-1950 נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים. ב-1957 הצטרף למכון רוקפלר, וב-1970 הוכרז פרופסור אמריטוס. ב-1966 קיבל את המדליה הלאומית למדעים.

במחקריו בשנות ה-30 גילה שלסרין, חומצת אמינו, יש יכולת לעבור זרחון (הוספת קבוצת זרחן). הוא חקר את המטבוליזם של פיברובלסטים (תאים שיוצרים רקמת חיבור), ומצא תובנות לגבי אפקט פסטר. האפקט הזה מסביר שבחוסר חמצן התסיסה נשארת וחלבונים מפיקים פחות אנרגיה, לכן יש צורך ביותר גלוקוז.
ליפמן הציע ב-1941 ש־ATP (מולקולת אנרגיה בתא) יכולה לשמש כנשא אנרגיה שנוצר מפירוק סוכרים. עבודתו הראתה שהתהליך של חמצון חומצה פירובית (חומר שמתקבל מפירוק גלוקוז) תלוי בנוכחות זרחה אי־אורגנית, ושאפשר להחליפה ב־ATP. קבוצת המחקר שלו גילתה את חשיבות הקואנזים A (CoA) בתהליך, וגילתה גם את המבנה הכימי של המולקולה ואת אצטיל־קואנזים A. למולקולות אלה תפקיד מרכזי במטבוליזם של סוכר ובהכנה למעגל קרבס (מעגל אנרגיה בתא). הוא אף הראה שיש שינויים במעגל קרבס כפי שהתייחסו אליו קודם.

פריץ אלברט ליפמן (1899, 1986) היה ביוכימאי. ב-1953 קיבל את פרס נובל על גילוי קואנזים A. קואנזים A (CoA) היא מולקולה שעוזרת בתהליכי פירוק סוכרים בתאים.

נולד בקניגסברג. קיבל תואר רופא ב-1924. סיים דוקטורט בכימיה ב-1927. עבד במספר מכוני מחקר באירופה ובארצות הברית. ב-1939 עבד בקורנל. ב-1941 עבר למסצ'וסטס. ב-1949 היה פרופסור בהרווארד. ב-1957 עבד במכון רוקפלר. ב-1966 קיבל מדליה לאומית למדע.

במחקריו גילה שלסרין ניתן לזרחן (להוסיף חומר בשם זרחן). חקר תאים שנקראים פיברובלסטים. הוא חקר את אפקט פסטר - כשהחמצן קטן, התאים מתסיסים גלוקוז ומצריכים יותר סוכר. ב-1941 אמר ש־ATP (מולקולת אנרגיה בתא) נושאת אנרגיה לתהליכים בתא. מצא שחמצון חומצה פירובית (תוצר של פירוק גלוקוז) צריך זרחן, ושאפשר להחליף את הזרחן ב־ATP. קבוצתו גילתה גם את קואנזים A ואת אצטיל־קואנזים A. המולקולות האלה חשובות בפירוק סוכר ובהכנה למעגל קרבס (מעגל שמייצר אנרגיה בתא).