פרנסואה-ז'וזף גוסק (17 בינואר 1734, 16 בפברואר 1829) היה מלחין יליד ארצות השפלה שפעל בעיקר בצרפת.
גוסק נולד בכפר וֶרְנְיֶה, בן של איכר, והתחיל כנוער מקהלה באנטוורפן. ב-1751 עבר לפריז ולמד אצל ז'אן-פיליפ ראמו, מלחין ידוע. במהרה הפך למנצח של תזמורת פרטית, ובעקבות כך קידם את המוזיקה האינסטרומנטלית בצרפת.
הסימפוניה הראשונה שלו בוצעה ב-1754. רקוויאם (מיסה לזכר המתים) שחיבר ב-1760 הביא לו פרסום מהיר. מוצרט פגש אותו בפריז ב-1778 והתפעל מהרקוויאם.
ב-1770 הקים את Concert des Amateurs וב-1773 ארגן מחדש את Concert Spirituel יחד עם סימון לדוק ופייר גאוויניה. בקונצרטים האלה הציג סימפוניות שלו ושל אחרים, ובראשם יצירות של יוזף היידן.
בשנות ה-80 של המאה ה-18 הפנה יותר כוחו לאופרות (אופרה = מחזה מוזיקלי). ב-1784 הקים ביחד עם אטיין מאול בית ספר לשירה. בתקופת המהפכה היה מנצח תזמורת המשמר הלאומי, ובהקמת הקונסרבטואר של פריז ב-1795 שימש כמפקח (קונסרבטואר = מוסד ללימודי מוזיקה), ביחד עם מאול ולואיג'י כרוביני.
הוא היה חבר במכון והתקבל כאביר לגיון הכבוד. אחרי מפלת נפוליאון ב-1815 נסגר הקונסרבטואר והוא פרש. עד 1817 עבד על ה"טה דאום" השלישי (Te Deum, מזמור הלל דתי) וחי על גמלה מהקונסרבטואר.
גוסק מת בפאסי ונטמן בבית העלמין פר לשז, ליד חבריו המלחינים. כמה טכניקות ביצירותיו הקדימו רעיונות רומנטיים: למשל, הוא כתב טה דאום ל-1,200 זמרים ול-300 כלי נשיפה מעץ, וחלק מאורטוריותיו (אורטוריה = יצירה קולית עם סיפור דתי או היסטורי) כוללות הפרדה פיזית של מקהלות.
חלק מיצירותיו היו לכבוד המהפכה, כמו "ניצחון הרפובליקה" ו"מנחת החירות". למרות שפחות הוכר מחוץ לצרפת, השפיע רבות על מוזיקה אינסטרומנטלית. היצירה המפורסמת ביותר שלו היא קטע קצר בשם "טמבורין", שמנגן בדרך כלל חליל עם ליווי פסנתר או תזמורת.
פרנסואה-ז'וזף גוסק (1734, 1829) היה מלחין שעבד בצרפת.
גוסק נולד בכפר והיה ילד מקהלה. הוא הלך לפריז ב-1751 ולמד אצל ראמו, מלחין מפורסם.
ב-1754 הושמעה הסימפוניה הראשונה שלו. ב-1760 נודע בזכות רקוויאם. רקוויאם = מוזיקה לזכר המנוח.
ב-1770 הקים קבוצה לנגינה בשם Concert des Amateurs. אחר כך עזר לארגן קונצרטים גדולים בפריז.
בשנות ה-80 הוא כתב יותר אופרות. אופרה = מחזה עם מוזיקה. ב-1795 השתתף בהקמת הקונסרבטואר. קונסרבטואר = בית ספר למוזיקה.
הוא כתב טה דאום ענקי ל-1,200 זמרים ול-300 כלי נשיפה. זה היה מרשים מאוד. הוא גם חיבר שירים לכבוד המהפכה.
הקטע המוכר ביותר שלו הוא "טמבורין". זה קטע קצר שנוהגים לנגן על חליל ולפעמים עם פסנתר.
גוסק נפטר בפאסי ונקבר בפר לשז, בית הקברות של פריז.
תגובות גולשים