פרס ישראל מוענק על ידי מדינת ישראל מדי שנה בתחומים רבים. טקס הענקת הפרס נערך בירושלים במוצאי יום העצמאות, אך שמות הזוכים מתפרסמים בדרך כלל חודשים קודם לכן. הפרס הוקם ב-1953 ביוזמת שר החינוך בן-ציון דינור, שזכה בו גם הוא מאוחר יותר.
הפרס מוענק לאזרחים או לקבוצות שהתגוררו בישראל שלוש השנים שקדמו להגשת המועמדות. בעבר ניתן גם לתאגידים ולמקרים מיוחדים גם לזרים תושבי ישראל. הזוכים נבחרים על ידי ועדת שופטים ציבורית (קבוצה ציבורית שמחליטה על המועמדים), והמלצות הוועדות נשלחות לשר החינוך, שלרוב מקבלן.
בשנת 2024 הוקצב סכום של 75,000 ש"ח לזוכה, סכום נמוך יחסית لبعض פרסים אחרים בישראל.
בנוסף קיים כלל שאדם יכול לקבל את הפרס פעם אחת בלבד. במקרים חריגים ניתן להעניק את הפרס לאחר מותו של המועמד, לפי כללי התקנון.
הפרס מחולק לתחומים משתנים במחזורים של מספר שנים, כדי לכסות מגוון תחומים. בין התחומים העיקריים היום: מדעי היהדות והחברה, מדעים מדויקים וביולוגיה, תרבות ואמנות, תרגום לשפה העברית, טכנולוגיה ומחשבים, ו"תקומה: גבורה אזרחית וערבות הדדית" שנוספה בשנת 2024 בגלל מלחמת חרבות ברזל. יש גם פרס על מפעל חיים שמוענק מאז 1972.
מרבית הזוכים הם חוקרים אקדמיים, אך גם אמנים, עיתונאים וספורטאים זכו. הפרס מוענק בדרך כלל בשלב מתקדם של הקריירה, אך היו גם זוכים צעירים, כמו איתיאל זוהר בן 23 שקיבל את הפרס לגבורה אזרחית בשנת 2024. כמה זכו גם בפרסים בינלאומיים חשובים, כולל נובל וטיורינג.
החלטות הוועדות עוררו לעתים מחלוקות פוליטיות וציבוריות. היו מקרים בהם שר החינוך נמנע מאישור חברי ועדה או הסיר המלצות, מה שהוביל להתפטרויות ומחאות של אנשי אקדמיה ותרבות. לעתים הוגשו עתירות לבג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק) נגד החלטות הפרס. פעמים אחדות התערבה מערכת המשפט ושינתה החלטות של הוועדה, כפי שקרה בפרשת עודד גולדרייך ב-2022.
אירועים בולטים נוספים כללו מחאות סביב מתן הפרס לאמנים כמו יגאל תומרקין והחלטות שנויות אחרות שנדונו בציבור ובבתי המשפט.
בשנים האחרונות היו מספר מקרים בהם שר החינוך פסל או נמנע ממתן פרס על רקע עמדות פוליטיות של מועמדים. זה גרם לביקורת על כך שנאמנות פוליטית הופכת לקריטריון בלתי רשמי. החלטות אלה עוררו עתירות ותגובות מאוניברסיטאות וגופי מחקר.
היחס בין זוכים גברים לנשים ובין קבוצות אתניות עורר ביקורת. עד 2024 הוענק הפרס ל-777 איש, מתוכם רק 129 נשים. רק מעט זוכים אינם יהודים, ומיעוט זוכים מהמגזר הערבי. זאת הביאה לקריאות לבחינה מחודשת של התקנון ולדחיפה לגיוון בין המועמדים.
במהלך השנים כ-41 חברי כנסת זכו בפרס, בעיקר על תרומה בחיי הציבור או בתחום מדעי היהדות.
הפרס מופיע גם ביצירה תרבותית. בסרט "הערת שוליים" סיפור מרכזי עוסק בבלבול סביב זכייה בפרס ישראל.
פרס ישראל הוא פרס שהמדינה נותנת כל שנה. טקס גדול מתקיים בירושלים בערב יום העצמאות. הזוכים נודעים לפני הטקס.
אנשים יכולים להמליץ על מועמדים. יש ועדת שופטים ציבורית (קבוצה שבוחרת) שממליצה. שר החינוך אישר בדרך כלל את ההמלצות. לפעמים נותנים גם פרס על "מפעל חיים". זהו פרס על תרומה ארוכה למדינה ולחברה.
הפרס ניתן בתחומים שונים: מדעים, תרבות ואמנות, טכנולוגיה, תרגום, וחקר החברה. בשנת 2024 נוספה קטגוריה בשם "תקומה" בגלל מצב חירום.
הרבה זוכים הם חוקרים ובעלי מקצוע גדול. לפעמים יש ויכוחים על מי לקבל את הפרס. אנשים הגישו עתירות לבית המשפט הגבוה (בג"ץ). בבית המשפט דנו אם לבחור לפי עבודה מקצועית או לפי דברים אחרים.
עד 2024 זכו מאות אנשים. הרבה יותר גברים זכו מאשר נשים. רק מעט זוכים אינם יהודים. אנשים כעסו על זה ודרשו שינוי.
יש סרט שנקרא "הערת שוליים". בסרט יש סיפור על בלבול מי הזוכה בפרס.
תגובות גולשים