פרעות יאשי

פרעות יאשי היו פוגרומים (התקפות אלימות מאורגנות נגד יהודים) שנערכו בעיר יאשי שבמזרח רומניה בסוף יוני 1941. האירועים בוצעו לפי הוראות מנהיג רומניה יון אנטונסקו, בתכנון ובביצוע של השלטון הרומני ובסיוע גרמני, וכמה היסטוריונים רואים בהם תחילתה של ההשמדה ההמונית באזור זה. הפרעות התרחשו כשבוע לאחר תחילת מבצע ברברוסה (פלישת גרמניה לברית המועצות), בזמן שנמצאו באזור כוחות גרמניים ורומניים רבים. ב-28 ביוני 1941 הורה אנטונסקו לפנות את יהודי העיר. כוחות צבא, שוטרים ופורעים מקומיים פשטו על יהודים, שדדו, הכו והרוו רציחות המוניות.

לאחר מלחמת העולם הראשונה נכנסו לרומניה אזורים חדשים עם אוכלוסיות שונות, כולל יהודים רבים. ברקע עמדו חקיקה אנטישמית והסתה ציבורית שהתעצמה עם עליית הנאצים בגרמניה. הפסדים טריטוריאליים לפני המלחמה והקשיים הכלכליים גרמו לתרעומת, והיהודים הפכו למטרה של האשמות ומדיניות של פינוי וגירוש לאזורים כבושים כמו טרנסניסטריה (אזור בין הנהרות שהופקד בידי השלטון הרומני במהלך המלחמה).

הסמכות הרומנית תכננה את המהלך: הוקמה יחידה מיוחדת שתפעל ביאשי, הורו לחפש נשק בבתים יהודיים וצו לגייס בכפייה צעירים יהודים לחפור בורות. ב-24 וב-26 ביוני בוצעו הפצצות סובייטיות על יישובי האזור. השלטונות השתמשו בהפצצות אלה כתירוץ לאשמה נגד יהודים, והסיגורנצה (משטרת הביטחון הרומנית) הורתה לערוך חיפושים שתתן להם אמתלה לפעולות אלימות.

בליל 28 ביוני הושמעה אזעקה; אות זיהוי השיגר מטוס גרמני. חיילים רומנים וגרמנים, שוטרים ופורעים מקומיים יצאו לרצוח ולבזוז. יהודים רוכזו בחצר בניין ה"קסטורה" (בניין משטרתי גדול עם מרתפי מעצר), הוכו ונשדדו. כשמספר העצורים היה גדול מדי, הורו לשחרר נשים וילדים, אך רבים מהם נשארו ונרצחו. ההרג בבניין הקסטורה נמשך שעות, ובחוץ הושמעו יריות ורדיפות. לעתים קרובות השכנים והסביבה המקומית השתתפו או לא התנגדו.

אלפים הועמסו בכוח לקרונות סגורים, קרונות להובלת כימיקלים או בהמות, שבהם נחנקו ונהרגו רבים. בקרונות צופפו 120, 150 בני אדם במקום 40. שתי רכבות הוזמנו: אחת יצאה לטרגו פרומוס עם כ-5,000 נוסעים, ואחת לפודו אילואיי עם כ-2,500. רבים מתו בדרכן מסבל, חנק, ירי ושוד בתחנות. ברכבת לפודו אילואיי פונו כאלפיים גוויות בתחנת היעד.

לפי רשימות שונות נספרו בין כ-13,266 (דוח SSI) ל־14,850 (רשימה שמית של הקהילה) נרצחים, ויש הערכות שגבוהות עד כ-20,000. לפני הפרעות היו ביאשי כ־34,700, 45,000 יהודים, כולל מגורשי כפרים. לאחר הפרעות נותרו אלפי אלמנות ויתומים, והקהילה נאלצה להתמודד עם מצוקה קשה ותשלומי כופר כבדים שהוטלו על הניצולים.

הקהילה המקומית סייעה בניתוח מצב חירום, ארגון מזון ונסיונות להקל בגזרות החדשות: טלאי צהוב, עבודות כפייה והיטלים כספיים. יושב ראש הקהילה יוסף יעקב ניהל פעולות לשיקום ותמיכה.

לאחר המלחמה נפתחו חקירות ודוחות מזויפים נמצאו. חלק מהרוצחים נשפטו ב-1948 ונידונו לעונשי מאסר כבדים. במשך השנים נעשו ניסיונות להאשים רק את הגרמנים; מסמכים שאוחר נחשפו מראים כי היוזמה והשיתוף הפעולה הרומני היו מרכזיים.

בשנת 2010 נמצאה בסמוך לפופריקאן (Popricani) קבורה המונית שמיוחסת לקיץ 1941. עדויות מקומיות ותוצאות חפירה ארכאולוגית אישרו קברים המונים שאפשרו לקשרם לפרעות. במבנה בו נרצחו יהודים ביאשי הוקם בשנת 2020 "בית המוזאונים" ובו גם מוזאון השואה של העיר.

הכחשה ושתקה ציבורית השפיעו על ייצוג האירוע בספרות. בשנים האחרונות יצאו יצירות שהתמודדו עם הנושא, ובהן רומן בולט שעסק בפרעות ובמשפחות יהודיות מיאשי.

בין התושבים היו מעטים שסיכנו עצמם והצילו יהודים, כולל שוטרים מקומיים ומנהיגים שהוסרו אנשים מרשימות במקומות שונים; חלקם הוכרו כחסידי אומות העולם.

השלטון הקומוניסטי התייחס לאירועים באופן פוליטי, צמצם את היקף הקורבנות והטיל את האחריות בעיקר על הגרמנים. במשך שנים נטשה תיעוד מלא של המעשים ופירושם האמיתי המרוכז בעצם המתקפה על יהודים.

פרעות יאשי קודמות להשמדה התעשייתית המאורגנת של יהודי מערב אירופה, והן מייצגות שלב ראשוני מסוכן של אלימות המונית ושיתוף פעולה ממשלתי.

ב-2003 פרסמה ועדת ויזל דו"ח שקבע השתתפות מכוונת של השלטון הרומני בשואה. ממשלת רומניה הכירה במסקנות והתחייבה להרחיב ידע ולשלב את הממצאים בחינוך. ב-30 ביוני 2021 כינס הפרלמנט ישיבה לזכר הפרעות. פיצויים ורשויות הביצוע היו מוגבלים; ב-2017 הוסכם על תשלומי פנסיות מנורמניה לניצולים.

פרעות יאשי קרו בסוף יוני 1941 בעיר יאשי ברומניה. פוגרום (פוגרום = מתקפה אלימה על קבוצת אנשים, כאן על יהודים) הוצת לפי הוראות מנהיג רומניה יון אנטונסקו. זה קרה כשבוע לאחר שגרמניה פתחה במבצע ברברוסה (פלישה של גרמניה לברית המועצות).

הרומנים הנהיגו חוקים אנטישמיים. הרבה יהודים גורשו מהכפרים ונאלצו לגור בעיר.

המשטרה והצבא תכננו לחפש נשק בבתים יהודיים. צעירים יהודים הוכרחו לחפור בורות.

בלילה של 28 ביוני פתחו הכוחות לפגוע ביהודים. רבים נאספו בבניין המשטרה הגדול שנקרא "קסטורה" (קסטורה = בניין משטרתי עם תאים). שם הוכו והרוגים רבים. שוד ואלימות אירעו ברחובות. אנשים מקומיים גם השתתפו בפגיעה.

אלפים נדחסו לקרונות סגורים של רכבת. קרון שהיה מיועד ל־40 אנשים הכיל 120, 150. הרבה נפטרו מחוסר אוויר, מהרעב ומהירי חיילים. שתי רכבות יצאו ליעדים שונים עם אלפי נוסעים.

מספר ההרוגים אינו ברור. רשימות שונות מדברות על כ־13,000, 15,000, ויש הערכות עד כ־20,000. לפני הפרעות חיו ביאשי עשרות אלפי יהודים.

ב־2010 גילו ארכאולוגים קבר המוני בסביבת Popricani. זה חיזק עדויות שהיו על קרבנות שנקברו שם. ב־2020 נחנך במקום מוזיאון שכולל גם תיעוד השואה ביאשי.

ב־2003 ועדת היסטוריונים בינלאומית (ועדת ויזל) קבעה שרומניה לקחה חלק בשואה. הממשלה הרומנית הכירה בכך. ב־2017 הוסכם על תשלומי פנסיה מנורמניה לניצולי האירועים.