פוגרום קישינב (פאגראם) היו התקפות אלימות נגד יהודי קישינב שבבסרביה, אז בתוך האימפריה הרוסית, באפריל 1903. האירועים החלו לאחר יום הכנסייה של הפסחא ונמשכו שלושה ימים. בפוגרום זה נרצחו כ-49 יהודים, עשרות נפצעו קשה, כ-500 נפגעו קל ומאות בתים ועסקים נבזזו או נהרסו.
העיתונות הרוסית האנטישמית, ובעיקר העיתון Бессарабец בראשות פאבל קרושבאנו, הפיצה לשון הרע והאשמות קשות נגד יהודים. נתון שהועלה אז היה עלילת דם, הטענה שהיהודים הרגו נוצרים למטרות דתיות, בעקבות מקרים של פטירת נער וכוונה להתאבדות של נערה, שבסופו של דבר לא הוכחו. העיתון קיבל תמיכה כספית ממשרד הפנים, ובישוף מקומי עודד את המתקפה.
המשטרה והצבא כמעט ולא התערבו בתחילה, וההתקפה נמשכה שלושה ימים לפני שעוכבה. חוסר ההתערבות עורר טענה שהמדינה סובבת פקפוק או אף תמכה בפרעות. התקשורת הבינלאומית, ובמיוחד הניו יורק טיימס, דיווחה על האירוע והביאה לגינויים במערב. בסופו של דבר רק מספר קטן של חשודים נידון.
שנתיים לאחר מכן הייתה תקיפה שנייה בקישינב, באוקטובר 1905, כחלק גל רחב של פרעות ברוסיה אחרי מנשר אוקטובר. בפוגרום זה נהרגו 19 יהודים וכ-56 נפצעו. הפעם הייתה הכיתה של ההגנה העצמית יהודית בולטת יותר, ולכן הנזקים בציבור היו מצומצמים יחסית.
הפרעות השפיעו על התנועה הציונית ועל יהודי העולם. הן האיצו הגירה של אלפי יהודים מבסרביה למערב ולארץ ישראל. האירועים עודדו רעיונות של הגנה עצמית בתוך הציונות, ותרמו לכך שבנימין זאב הרצל הציע פתרונות חוץ-טריטוריאליים כמו תוכנית אוגנדה. גם יהודי ארצות הברית נרתמו לסייע לקורבנות.
מבחינה משפטית הוטלו מעט עונשים יחסית, והקולות שנגנו נגד הפרעות הגיעו מסופרים ואינטלקטואלים רוסים כמו ולדימיר קורולנקו, לב טולסטוי ומקסים גורקי.
האיטראקציה האמנותית כללה שירים ופואמות שהשפיעו על דורות צעירים. חיים נחמן ביאליק כתב בין השאר את "על השחיטה" ואת הפואמה "בעיר ההרגה". אמנים וסופרים יהודים ורים הוציאו יצירות ותיעוד שהזכירו את האירועים והשפיעו על תחושת ההשתתפות והסולידריות בקרב היהודים.
פוגרום קישינב היה תקיפה קשה על יהודים בעיר קישינב באפריל 1903. זה קרה אחרי חג הפסח. הרבה אנשים נפגעו ובתים ניזוקו.
עיתונים אנטישמיים הפיצו שקרים וקראו נגד היהודים. מקרים של מוות שורשו לשמועות, והריבוי של השמועות גרם לכעס בעיר.
השוטרים והחיילים כמעט לא עצרו את ההתקפות. ההתקפה נמשכה כמה ימים. העולם שמע על זה והופתע.
בשנת 1905 הייתה התקפה נוספת, קטנה יותר. הפעם היה יותר ארגון של יהודים שהגנו על עצמם.
הרבה משפחות עזבו את המקום. כמה אנשים עלו לארץ ישראל. אמנים כותבים שירים וסיפורים על מה שקרה, למשל חיים נחמן ביאליק.
תגובות גולשים